מאת ד"ר גדעון גרייף
ב-10 בינואר 1945, שמונה ימים לפני תחילת פינויו של מחנה אושוויץ, חל יום הולדתה
ה-14 של הנערה פלה אלון (אז פלה רוזנברג), ילידת ורשה. באותם הימים הייתה פלה
אסירה עם אמה זושה במחנה הנשים באושוויץ. בלבה של פלה התגברה התקווה כי על אף
התקופה הקשה שעברה עליה עד אז, יינצלו היא ואמה ויזכו לראות את יום השחרור. הנשים
האסירות הועברו שבועות מעטים לפני כן מבירקנאו למחנה האם אושוויץ, ובעקבות המעבר
השתפרו תנאי חייהן.
"יום ה-10 בינואר היה כזה יום של אופטימיות", נזכרת בבירור פלה, כיום תושבת רמת
גן, אלמנה ואם לשלושה. "זה היה בשעת ערב מוקדמת, בתוך הבלוק שלנו, כשחזרנו
מהעבודה בבית החרושת 'יוניון'. לפתע ניגשו אליי שלוש נשים מבוגרות שהיו מיודדות
מאוד עם אמי. אמרו לי: 'יש לך היום יום הולדת, פלה, והכנו לך הפתעה קטנה'. הייתי
מופתעת לחלוטין. הן הגישו לי גלויה צבעונית, יפהפייה, ועליה טקסט בגרמנית עם
איחולים לבביים ליום הולדתי. לא היה קץ לאושרי, במיוחד מפני שהגלויה הייתה
צבעונית כל כך. מובן שגם נוסח הברכה האופטימי - תקווה להישארותנו בחיים - נסך בי
ובאמי רצון להיאבק עד הסוף, עד הרגע האחרון".
את הנשים שהעניקו לה את השי פלה זוכרת בבהירות אך אינה יודעת מה עלה בגורלן.
הגלויה עצמה הייתה בעבור הנערה לפריט יקר מפז, והיא שמרה עליה מכל משמר בכל
הנתיבים שצעדו בהם היא ואמה בצאתן ב-18 בינואר 1945 מאושוויץ: במחנה מלכוב,
במסלולי "צעדת המוות", בחזרתן לפולין לאחר המלחמה לחפש את אב המשפחה ובדרכים
הנפתלות לארץ ישראל.
שנים רבות נשמרה הגלויה הצבעונית אצל פלה וליוותה אותה בתחנות חייה השונות. מדי
פעם שלפה אותה מהאלבום והראתה אותה לבני משפחתה ולחברותיה הקרובות - כולם הופתעו.
אבל הגלויה נשארה בידי פלה, עד לפני כחצי שנה כשראיין אותה כותב מאמר זה לצורך
מחקרו על מחנה מיידנק. בסיום הריאיון הזכירה פלה את הגלויה כמעט באקראי ומיהרה
לשלפה מאחת המגירות. מיד לאחר הריאיון יצר המחבר קשר עם צוות ארכיון יד ושם. "ברגע
הראשון היה לי קשה להאמין שאכן הגלויה מקורית", זוכרת סגנית מנהל הארכיון נעמי
הלפרן. "זה היה בגלל הצבעים המגוונים ובשל הצורה היוצאת דופן שבה נרשם עליה
התאריך 10 בינואר 1945 – סדר המספרים הפוך ממה שאנו רגילים לראות".
פלה שלמה עם החלטתה להפקיד את הגלויה המיוחדת והנדירה ביד ושם: "אני מאושרת
שהגלויה מצויה בארכיון יד ושם", היא אומרת בחיוך רחב, "כך יוכלו רבים לראות את
החפץ שהעניק לי ולאמי תקווה בימים האחרונים לקיום מחנה המוות אושוויץ".
מיטב האיחולים ליום הולדתך
יום ההולדת של פלה!
לרגל יום הולדתך אנו מאחלים לך כל טוב ומיטב האיחולים.
את כבר לא ילדה; את נכנסת לבגרות.
תקופה זו אמורה להיות מלאת אושר ושמחה בשבילך.
למרבה הצער, נבצר ממך למצות את מלוא ההנאה מהילדות, סבלת סבל רב.
אך השמש תשוב ותזרח בשבילך.
לכן הרימי ראש, ילדה, ואל תבכי יותר מדי.
אחרי הכול, התמזל מזלך שאמך לצדך, זו המתנה הטובה ביותר.
כאב משותף הוא מחצית הכאב, ולאחר הכאב יהיה האושר כפול ומכופל.
המשיכי להיות ילדה טובה לאמך, ותראי שהזמן עובר.
לכל דבר יש סוף, הכול עובר, וביום הולדתך הבא נהיה כולנו חופשיים.
נשוב ונאחל לך כל טוב,
פיטג'י, ליה, אנג'ה,
אושוויץ, 1.10.1945
הכותב הוא היסטוריון ומחנך בבית הספר המרכזי להוראת השואה.
חזור
