מאת ד"ר מרדכי פלדיאל

בכל שנה יד ושם מעניק למאות אנשים את תואר הכבוד חסידי אומות העולם. למעט חריגים מעטים, כל המצילים חיים בחוץ לארץ. שניים מהמעטים האלה – שניהם מאוקראינה – עברו לישראל עם האנשים שאת חייהם הצילו, התיישבו בארץ ולבסוף הלכו בה לעולמם. סיפוריהם נודעו רק בשנה שעברה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 הייתה אנטוניה גרובר סטודנטית לפילוסופיה גרמנית בלבוב בפולין. היא למדה גם לנגן בפסנתר בקונסרווטוריון הסמוך, שם פגשה סטודנט אחר, ג'וזף נסטור סניאדנקו. מיד אחרי פלישת הגרמנים ביוני 1941 גורשו אנטוניה, שתי אחיותיה ואמה האלמנה בכוח מביתן לבית שיועד ליהודים. נסטור ביקר אצל משפחתה של אנטוניה בדירתה הצפופה ואחר כך בבית מגוריה בגטו, הביא לה מזון ומצרכים שהיה קשה להשיג והגן עליה מהתקפות. ב-1942 נמלטה אנטוניה מן הגטו ומצאה מקלט בביתו של נסטור עד השחרור ב-1944. אמה ושתי אחיותיה של אנטוניה נספו.

ב-1945 נישאו אנטוניה ונסטור והחליטו לעזוב את האזור ולעבור מערבה. כדי שלא להסתכן, הם השמידו את כל מסמכיהם האישיים ונסטור שינה את שם משפחתו לשם המשפחה של אשתו - גרובר. ב-1947 ילדה אנטוניה את בנם, פרדי, במחנה העקורים רוזנהיים בגרמניה. אחרי הלידה עברה משפחת גרובר לפלשתינה והתיישבה בחיפה. אנטוניה חזרה לעסוק במוזיקה, ולבסוף לימדה פסנתר בקונסרווטוריון על שם רובין. בעלה נסטור מצא עבודה בחברת הנפט פז, שם עבד עד יציאתו לגמלאות. פרדי גרובר נעשה כתב טלוויזיה מפורסם.

נסטור גרובר מת ב-1979 ונקבר בבית הקברות הנוצרי בחיפה. במשך שנים רבות שמרה אנטוניה את סיפור הצלתה בסוד, אולם בשנה שעברה, והיא בת 88, החליטה לבקש מיד ושם להעניק לבעלה המנוח את תואר הכבוד חסיד אומות העולם.
 

מיד אחרי שכבשו הגרמנים את נדבורנה בפולין, ב-1941, נכלאה האוכלוסייה היהודית בגטו. באותה השנה נרצח האלמן דב בליצר, מעשירי העיר ובעל חברה לעיבוד עורות, באקצייה. בדצמבר 1941 שלחה אמו של דב הודעה דחופה לפרניה דדק, לשעבר עוזרת הבית של משפחת בליצר, וביקשה ממנה להציל את נכדה בנימין שהיה אז בן שנתיים וחצי; אחותו סוניה רצתה להישאר עם סבתה. פרניה לקחה את הילד וברחה עמו אל היער הסמוך, שם התחבאה בבורות ובין השיחים במשך שבעה חודשים. תוך שהיא מתחזה לפועלת חקלאית אוקראינית, נדדה פרניה עם בנימין ממקום למקום והסתירה אותו בשדות שעבדה בהם.

אחרי השחרור על ידי הצבא הרוסי, בקיץ 1944, לקחה פרניה תחת חסותה עוד ילד יתום, אליעזר ארט. אחרי מסע ייסורים הגיעו פרניה ושני הילדים, בנימין ואליעזר, לישראל בפברואר 1948 והשתכנו בחיפה. שם נישאה פרניה לאברהם ביילסקי, ניצול שואה שאיבד את אשתו וילדיו. היא התגיירה וגידלה את הילדים בסביבה דתית. עם מסירת שמה לקבלת התואר חסיד אומות העולם אמרה אסתר, כלתה של פרניה ביילסקי-דדק: "זה 'המעט' שביכולתנו לעשות כדי לגמול לה ולכבד את זכרה".

הכותב הוא מנהל מחלקת חסידי אומות העולם.

חזור