מאת יעל ריצ'לר
"שלום לאנשי יד ושם. שמי גל.* אני בת שבע. שאלה שלי: למה קרתה השואה? בבקשה,
שלחו לי חומר כתוב ותמונות. תודה רבה".
מכתב מרגש זה הגיע אל המרכזייה הפדגוגית של בית הספר המרכזי להוראת השואה בחודש
מאי. המכתב מעלה שאלות רבות: כיצד לענות לילדה? היכן להתחיל? מה לספר ומה לא?
אילו תמונות לשלוח לה? מה המטרות החינוכיות של בית הספר המרכזי להוראת השואה
בתשובתו לה? עם זאת, במכתב טמונה תשובה לשאלה אחרת שרבים מתחבטים בה: האם ללמד על
השואה כבר בגיל הרך?
בריאיון מיוחד מסבירה המנהלת הפדגוגית של בית הספר שולמית
אימבר את התפיסה החינוכית של יד ושם.
"השואה היא חלק מהזהות, חלק מהזיכרון הקולקטיבי. בכל שנה התלמידים נחשפים לנושא
באירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בהישמע הצפירה הם עומדים דום עם כל אזרחי
המדינה. התלמידים הצעירים שומעים את המושג שואה במשך השנה בהקשרים שונים, והם
צופים בתכניות ובסרטים המשודרים בטלוויזיה לרגל יום הזכירון לשואה ולגבורה. על פי
רוב, סרטים אלו אינם מתאימים לרמה הקוגניטיבית והרגשית שלהם.
דחייה של הוראת השואה תהיה בבחינת הזנחה משום שהילדים יבינו שלא כהלכה את המושגים
שהם שומעים, והשואה תמשיך להיות נוכחת בחייהם אך הבנתה תהיה לא מעובדת ומעוותת.
על המורה להתמודד עם האתגרים החינוכיים והערכיים הנובעים ממודעות הילד לשואה".
אם כן, מה ילמדו התלמידים הצעירים?
"מבנה ההוראה שלנו ספירלי ומודולרי ומתרחב לפי גיל הלומדים. בשלב הראשון של לימוד
הנושא אנו ממליצים ללמד את השואה דרך הדגשת הממד החווייתי של היחיד בליווי מושגי
יסוד בסיסיים, מוגבלים ומבוקרים. את התלמידים ילמד מורה או מבוגר המוכרים להם
ושיש להם קשר טוב עמם. דמות כזו תהווה עוגן ביטחון לתלמיד ותוביל אותו בהיכרות עם
הנושא הקשה הזה. בכל מקרה, חשיפת התלמידים לנושא צריכה להיעשות בדרך שמותאמת
ליכולתם הרגשית והקוגניטיבית, ואין לחשוף אותם בגילים הצעירים לכל המאורעות
והמוראות של השואה. ככל שהילד צעיר יותר, כך רצוי להציג לפניו סיפור אישי שיש בו
גם התמודדות חיובית כמו סיפור הצלה או סיפור על חסידי אומות העולם.
בשלב השני, כדי להרחיב את היריעה ואת ההיכרות עם הגורלות השונים של יהודים בשואה,
אנו עוברים לדבר על המשפחה. ההיכרות עם המשפחה מרחיבה את העיסוק בנושא לדמויות
נוספות ולמצבים הקשים השונים שהתמודדו עמם בתקופת השואה מעבר לדמותו של היחיד
וללימוד ודיון ביחסים בין קבוצות אנשים בתקופה הקשה הזאת. התרכזות במשפחה מאפשרת
לנו לעסוק במסגרת אנושית שמוכרת לתלמידים ושהם יכולים להזדהות עמה. בשלב זה אפשר
גם להתחיל להעלות דילמות בסיסיות שיובנו לתלמיד, מתוך עולמם של הילדים ושל המשפחה.
כך נרחיב את מושגיהם של התלמידים על התמודדויות יום-יומיות בשואה, לרבות דיון
באפשרויות העמידה בתקופת משבר. תפיסה זו מיושמת בתכניות הלימוד המופקות בבית הספר
המרכזי להוראת השואה, באתר האינטרנט ובמחלקת ההדרכה".
אילו תכניות לימודים והכשרות מורים לתלמידים צעירים יש
בבית הספר המרכזי להוראת השואה?
"לבית הספר מגוון של פעילויות שנותנות מענה לצורך לעסוק בנושא זה גם בגילים אלו
ובד בבד בונות תשתיות חינוך ערכיות מתאימות לקראת עבודת החינוך בחטיבת הביניים
ובתיכון. כמו כן בבית הספר פותחו במשך השנים ערכות לימוד המתאימות לגיל הצעיר:
תומי, זה מפני שאנחנו יהודים, רציתי לעוף כמו פרפר, ילדים מבוגרים ועוד. מבנה
הערכות ספירלי, כך שהנושאים והעיסוק החינוכי בהם נבנים נדבך על גבי נדבך. השנה
יצא לאור הספר בת כזאת רצינו - סיפורה של מרטה גורן לכיתות ה'-ו'. קריאה בספר היא
מסע היכרות עם קורותיה של ילדה יהודייה שנאחזה בחיים במציאות קשה של אבדן ושל הרס,
מצאה את דרכה ובנתה את חייה בארץ ישראל בתקופה של שחרור ותקומה.
נוסף על החומרים האלה, המגמה להכשרת מורים קיימה השנה בפעם הראשונה קורס מורים
עמיתים למורי בתי הספר היסודיים. בקורס זה הוכשרו יותר מ-30 מורים מבתי ספר שונים
בבאר שבע כדי להטמיע את לימוד השואה לתלמידים הצעירים בתכנית הלימודים ובפעילויות
בית הספר. מורים אלו יהיו עמיתי בית הספר המרכזי להוראת השואה, והם ישולבו
בפעילויות החינוך של בית הספר גם בעתיד וידגימו למורים אחרים את החלת התפיסה
החינוכית של יד ושם בבתי הספר ובתמיכת ועידת התביעות".
מה יש באתר האינטרנט?
"לקראת יום השואה נבנה תת-אתר משותף לבית הספר ולסנונית, התמיכת ועידת התביעות –
'ילדים בגטו' (www.ghetto.galim.org.il). תת-האתר הזה נכתב על ילדים בעבור ילדים,
והוא מתאר את החיים בשואה מנקודת מבטם של הילדים שחיו בגטו ומנסה להציג את החוויה
המורכבת של החיים בגטו כך שהילדים בימינו יוכלו להבין אותה. במרכז האתר עומד רחוב
טיפוסי בגטו ונמצאים מוצגים מקוריים (עדויות וידאו, תצלומים, חפצים, ציורים ועוד).
כל מוצג מלווה בפעילות אינטראקטיבית מעוררת מחשבה".
ולסיום, איך מדריכים תלמידים בעת ביקורם ביד ושם?
"מחלקת ההדרכה מציעה לתלמידי כיתות ה'-ו' מגוון פעילויות ביד ושם, וכן ניידת
חינוכית – 'זיכרונות בקופסה' - המגיעה אל בתי הספר בארץ. תכנית הדרכה חינוכית
באתר יד ושם מפגישה את התלמידים עם עולמם המגוון של ילדים יהודים לפני השואה
ובשואה באמצעות מגוון פעילויות חווייתיות העושות שימוש באמצעים חזותיים ומוחשיים.
כך למשל בסיור בבקעת הקהילות הם פוגשים את מוטל מחלם ואת ג'וחה מסלוניקי בתיווכו
של שחקן מקצועי. התלמידים גם מסיירים באתר בעקבות סיפוריו של אורי אורלב, צופים
ביצירות אמנות ומעבדים את חוויית הביקור באמצעות יצירה".
הכותבת היא ראש המדור לפיתוח תכניות לימודים בעברית במגמה להכשרת מורים בבית הספר
המרכזי להוראת השואה.
* שם בדוי
חזור
