מאת יפעת בכרך-רון

"אבא, מזל טוב, יש לך דודה!" קראה נורית מרגלית כאשר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נכנסה לאתר יד ושם באינטרנט וגילתה להפתעתה שאחות סבתה לא נספתה בשואה אלא שרדה וחיה בארץ.

נורית נכנסה למאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה כדי למצוא את דפי העד שמילאה סבתה מלכה מרגלית ז"ל. סבתה נהרגה בתאונת דרכים ב-1966 כשאביה היה בן 12, והוא ידע לספר לה רק שלאמו היה מספר על היד ושכל משפחתה נספתה בשואה. "בכל שנות התבגרותי חייתי בידיעה שלא נותרה משפחה להורי אבי", סיפרה נורית. "סבא וסבתא שלי נותרו לבדם לאחר מחנות ההשמדה. יותר מכול הפריע לי שלא ידענו דבר על עברה של סבתי – מלכה מרגלית ז"ל. אפילו את שם נעוריה לא ידענו".

לאחר שזמן מה חיפשה מידע במאגר השמות, גילתה נורית שסבתה מילאה בשנת 1955 דפי עד. במאגר השמות גילתה את שם משפחתה הקודם – בליץ, את שם מקום מגוריה המדויק ושמות של בני משפחתה. בזכות אפשרויות החיפוש באתר הבחינה נורית שאישה אחרת מלבד סבתה, פולה אייזנברג מקיבוץ ניר דוד, מילאה דפי עד על אותם האנשים שסבתה ביקשה להנציח ושגם הקרבה המשפחתית הייתה זהה. פולה אייזנברג הנציחה גם את אחותה מלכה בדף העד על הוריה. "בשלב הזה הכתה בי ההבנה שפולה אייזנברג היא אחותה של סבתי", נורית מסבירה. "הבנתי כי כל אחת מהאחיות חשבה שאחותה נספתה כאשר הן למעשה גרו במרחק קצר בלבד זו מזו".

מיד, על אף השעה המאוחרת, התקשר אביה של נורית, עמיר מרגלית, לפולה ומשה אייזנברג מקיבוץ ניר דוד: "השעה הייתה 23:30 בלילה. לא יכולתי להירגע, הייתי חייב לאמת את המידע הזה. הדודה, כיום בת 84, התרגשה מאוד. קבענו להיפגש. לא ישנתי כל הלילה לפני הפגישה". המפגש המרגש בין שתי המשפחות בנוכחות בני משפחה משלושת הדורות התרחש בקיבוץ.

"איבדתי את אמי כשהייתי בן 12. לקבל את האחות הגדולה של אמי - זה כמו לחיות מחדש את התחושות שילד חש עם אמו שלו. אני אסיר תודה ליד ושם - בזכותו ובזכות מפעל מאגר השמות זכינו לגלות משפחה עצומה ונהדרת", סיכם עמיר.

יד ושם מביע הערכה ותודה לתומכים ולתורמים אשר סייעו בהקמת מאגר השמות של קרבנות השואה ובהעמדתו לרשות הציבור באמצעות האינטרנט: פרויקט רשימת הקרבנות של הסדר הבנקים השוויצריים בפיקוחו של כבוד השופט הפדרלי של בית המשפט המחוזי של ניו יורק אדוארד ר' קורמן, יזם ההיי-טק יוסי הולנדר, קרן נאובר וועידת התביעות.

חזור