רמץ – סיפורו של שורד
מאת ד"ר בלה גוטרמן
יוחאי רמץ, רמץ, 2006, 230 עמודים, 69 ש"ח
בימים האפלים שירדו על היהודים בגטו ורשה, ישבו בני משפחת
פיחוצקי וחשבו כיצד יוכלו לשרוד. רוב בני המשפחה חשו חוסר אונים וייאוש, אולם יאן
הצעיר, תלמיד גימנסיה דעתן ושואף דעת, הצהיר: "איני יודע איך אתם. אבל אני אחיה,
אעבור את זה". "היום", אומר יוחאי רמץ (יאן פיחוצקי), "כשאני נזכר בזאת, אני נאחז
בושה. דברי לבטח נשמעו אכזריים". רוב משפחתו לא שרדה. יאן פיחוצקי שרד בזכות כוח
רצון חזק, תושייה וחשיבה מקורית ונועזת.
משפחת פיחוצקי הייתה משפחה יהודית חילונית שסיפקה לשני בניה את היתרונות של
המטרופולין שהייתה ורשה לפני המלחמה - השכלה רחבה, חיי תרבות ערים ופעילות
ספורטיבית – והיה קשה להבחין בינם לבין כל נער פולני אחר. אולם המלחמה הטילה את
יאן, הנער הנמרץ, לתוך מערבולת שלא היה אפשר להיחלץ ממנה. יאן, אחיו ואביו, עם
רבים מיהודי ורשה, הצטרפו אל הנמלטים מזרחה כדי להכין מקלט למשפחה כולה. הם הגיעו
ללובלין ומשם ללבוב, אולם הידיעה על כניסת הצבא האדום למזרח פולין הניעה אותם
לשוב לוורשה, אל האם שנותרה בבית. בוורשה חווה הצעיר את התדהמה והאימה שהיו מנת
חלקם של כל יהודי העיר - הפיכתו ליהודי נקלה ומנודה הנכלא בגטו מאחורי חומה - ואת
הרעב, הייסורים, הרדיפות והאבדן. אז גם החליט החלטה נחרצת: לשרוד. הוא עבד בכל
עבודה אפשרית, פרנס את משפחתו בהובלת נוסעים בריקשה, ובה בעת השתדל להמשיך וללמוד
בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו. ביולי 1942, ערב הגירוש, עשה יאן את הצעד הגורלי – הוא
נמלט מן הגטו אל הצד הארי – ובזכות מראהו הארי חי שם בזהות בדויה, הערים על
הסובבים אותו, ואף הצליח להתחזות לפולקסדויטשה ולהתקבל לשירות בצבא גרמניה.
פיחוצקי לבש מדים, נשא נשק ושימש זקיף במחנה של חיל האוויר של גרמניה באוקנציה.
יאן פיחוצקי חי באותם ימים בשלושה עולמות מקבילים: בזמן ששירת בצבא, הוא היה חרד
לגורל משפחתו ועקב אחר ההתרחשויות בגטו, וממש באותם הימים אף הצטרף למחתרת
הפולנית – הארמיה קריובה שהאנטישמיות בה הייתה חזקה מאוד. הוא היה פעיל בשורותיה
ואף השתתף בכמה מבצעים ובפעולות מחתרת שונות, לרבות פיצוץ קווי רכבת ורכבות
גרמניות. כשתמו הקרבות "שקעתי במין עילפון. נזקקתי ליומיים כדי להבין שהפעם הזאת
הכול נגמר", כתב לימים יוחאי רמץ.
עם שחרורה של פולין התגייס יאן פיחוצקי לצבא פולין שהתארגן באותם הימים ולחם
במסגרתו עד סוף המלחמה. "עזבתי את הגטו ובלבי החלטה לעזור לאחי ולנקום. ביצוע
המשימות מותיר את מצפוני נקי", כותב יוחאי רמץ. הוא השתחרר מהצבא בדרגת קצין לאחר
שקיבל אותות הצטיינות על גבורה בקרב ונשאר עוד זמן מה בפולין כדי להשלים את
לימודיו. לא עבר זמן רב, והוא למד על בשרו מהי פולין החדשה – הוא סולק מהאקדמיה
הצבאית היוקרתית שהשתלם בה ועבר ללמוד כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת ורשה. לאחר
שעזב את פולין, המשיך את לימודיו בפריז.
לאחר עלייתו לארץ החליף יאן את שמו בשם עברי. השם פיחוצקי הומר בשם רמץ המבטא את
תחושותיו, וזה גם שמו של הספר.
הכותבת היא המנהלת והעורכת הראשית של ההוצאה לאור.
ועוד חדש על המדף...
יצחק וינברג, שלוש אימהות לשני אחים - נוסעים סמויים ברכבת
קסטנר 2006, 130 עמודים, 69 ש"ח
"המסע הרגלי התנהל בכבדות. אחי ואני צעדנו בתוך השיירה הארוכה. לא הכרתי איש
מהנוסעים האחרים ולא הבנתי על מה הם מדברים ביניהם בהונגרית. בכל המצבים הקשים
תמיד היה מישהו שדאג לנו, ואילו עכשיו הייתי אחראי לעצמי ולאחי, שבכה והתלונן
וסבל מרעב ולא היה בידי להושיעו... הייתי בן חמש וחצי, ועמדתי במרכז מחנה
ברגן-בלזן בגרמניה, על תלולית עפר, עם אבנר אחי בן הארבע ורבע. עמדנו שם לבדנו,
בלא משפחה, בלא איש או מוֹדע, שני ילדים פולנים בתוך קבוצה של יהודים הונגרים".
בנוסעי רכבת קסטנר היו שני ילדים יהודים מקרקוב - הפרט הייחודי הזה בפרשה הידועה
של רכבת קסטנר נחשף בפעם הראשונה בספר שלפנינו.
 |
פולה ויצמן, משם עד כאן - נערה במחנה בסיביר 2006, 102
עמודים, 69 ש"ח
פולה הייתה בת 18 כשפלשו הגרמנים לינדז'יוב שבפולין. לבה אמר לה להימלט מזרחה,
ולו גם במחיר הכבד של פרדה ממשפחתה. סיפור נדודיה של פולה ברחבי ברית המועצות
וכליאתה במחנה עבודה בסיביר משקף את סיפורם הלא נודע של היהודים שנמלטו מפני
הגרמנים, עברו את תקופת השואה בתנאים קשים וחוו ייסורים ואבדן.
בספר נכללים ציורים פרי יצירתה של פולה שצוירו בזמן נדודיה וכליאתה במחנה, והם
בבחינת עדות חזותית ממקור ראשון.
איתמר יעוז-קסט, על כף-ידו של חורף: שירי הילד פטר קסט -
ברכבות, במחנה ברגן-בלזן ובסמוך לשחרור, 1945-1944 יד ושם והוצאת עקד, 2006,
48 עמודים, 59 ש"ח
הספר מציג שירים שהמשורר איתמר יעוז-קסט כתב בהונגרית ותרגם לעברית. הילד פטר קסט
בן ה-10 כתב עדות סובייקטיבית על הסבל ועל הרדיפות של יהודי הונגריה. הקורא ימצא
בספר מסמך מקורי המציג את השתקפות השואה בעיניו של ילד-משורר. בספר מבוא והערות
על גלגוליהם של השירים ועל האירועים האישיים המיוחדים העומדים מאחוריהם.
חזור
