תצוגה חדשה
רישומים ממשפטו של קלאוס ברבי, "הקצב מליון"

דף הבית, אתר יד ושם




ציורים של האמן רנה דיאז של המשפט של קלאוס ברבי בתצוגה ביד ושם: קלאוס ברבי (במרכז)

ציורים של האמן רנה דיאז של המשפט של קלאוס ברבי בתצוגה ביד ושם: סרז' קלרספלד (מימין) וסילביה צימרמן
ציורים של האמן רנה דיאז של המשפט של קלאוס ברבי בתצוגה ביד ושם: למעלה, קלאוס ברבי (במרכז); למטה, סרז' קלרספלד (מימין) וסילביה צימרמן

מאת יהודית שן-דר וקרן קציר שטיבל

תצוגה חדשה של רישומים שצייר האמן הצרפתי רנה דיאז במשפטו של פושע המלחמה קלאוס ברבי נפתחה ב-17 באוקטובר בטרקלין האודיטוריום הראשי ביד ושם ותוצג במשך כחצי שנה. ביום זה התכנס מושב מיוחד לדיון בהשפעת משפטו של ברבי על הנצחת השואה בצרפת בהשתתפות רנה דיאז, צייד הנאצים סרז' קלרספלד שזיהה את מקום מחבואו של ברבי ב-1983, פרופ' טובי נתן, היועץ לשיתוף פעולה וקשרי תרבות בשגרירות צרפת בישראל, ויושב ראש אגודת ידידי יד ושם בצרפת ד"ר רישר פרסקייה.

קלאוס ברבי נולד ב-1913 בבאד גודסברג בגרמניה. ב-1932 הצטרף למפלגה הנאצית וב-1935 לס"ס ולס"ד. ב-1942, כשנפלה דרום צרפת בידי הגרמנים, הוא מונה למפקד הגסטפו בעיר ליון שבצרפת. ברבי פיקד על מבצעי מעצר, עינוי, גירוש ורצח של אלפי יהודים ולוחמי מחתרות. בשל אכזריותו כונה "הקצב מליון".

לאחר המלחמה היה ברבי סוכן של שירות הביון האמריקני בגרמניה. ב-1951 היגר לבוליוויה והתיישב בלה פס בירתה בשם הבדוי קלאוס אלטמן. בשנים 1952 ו-1954 נשפט ברבי שלא בפניו בצרפת, ובשתי הפעמים נמצא אשם בפשעי מלחמה. ב-1971 זיהו אותו ציידי הנאצים ביאטה וסרז' קלרספלד, אולם על אף בקשות חוזרות ונשנות להסגרתו, רק ב-1983 גורש מבוליוויה לצרפת.

ברבי הועמד למשפט באשמת פשעים נגד האנושות, פשעים שעליהם לא חלה התיישנות: אחריות לפשיטה ב-9 בפברואר 1943 על "מרכז האיגוד הכללי של היהודים בצרפת" בליון, אז נתפסו 85 יהודים ושולחו לאושוויץ; אחריות לשילוחם של 44 ילדים יהודים שהתחבאו בכפר איז'ה שליד ליון; ואחריות למשלוח האחרון של יהודים מליון לאושוויץ ב-1944. עוד הואשם ברבי בשילוחם של 842 בני אדם מליון, כמחציתם יהודים חברי המחתרת הצרפתית, ובעינויו של איש המחתרת הצרפתית ז'אן מולן. ב-4 ביולי 1987 נמצא ברבי אשם בפשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם, העונש המרבי על פי החוק הצרפתי. ב-1991 מת בכלא מסרטן.

הרישומים שבתצוגה הם חלק מאוסף רישומים גדול יותר שצייר רנה דיאז במשך יותר משמונה שבועות בזמן משפטו של ברבי ב-1987. ביכולתו המיוחדת "לתפוס את הרגע", האמן הצליח להמחיש בקווי עיפרון את האינטנסיביות של המבטים, את תנועות הידיים, את עצמת הרגשות של כל עד ועד ואת הדרמה המתרחשת סביבו. לאחר שהרישומים הוצגו במוזאון הגירוש וההתנגדות בליון, ביקש דיאז לתרום אותם לאוסף המוזאון לאמנות השואה ביד ושם.

יהודית שן-דר היא האוצרת הבכירה לאמנות באגף המוזאונים, וקרן קציר שטיבל היא מנהלת האוסף, המוזאון לאמנות השואה.

 

חזור

תוכן העניינים