|

שמואל בק,
דיוקן עם טלאי צהוב, 1973,
שמן על בד,
אוסף האמן

שמואל בק,
דיוקן עצמי, 1945,
סנגווין על נייר,
אוסף האמן
|
מאת לאה גולדשטיין ודבורה ברמן
בעקבות הוועידה האקדמית כביכול שהתכנסה בטהרן בראשית חודש דצמבר ל"בחינת ההוכחות
המדעיות התומכות בשואה", דיווחה התקשורת המערבית בהרחבה על גינויים, הוקעות
והפרכות שהעמידו את מנהיג אירן ואת חבריו משתתפי הוועידה מרחבי העולם בעמדת מגננה.
בסימפוזיון שהתכנס בהמשך אותו שבוע ביד ושם ביוזמת יושב ראש ההנהלה אבנר שלו
בכותרת "מהכחשת השואה להכשרת רצח עם", נחשף שהוועידה אינה אלא שלב ערמומי נוסף
בסדר היום האירני שעיקרו דמוניזציה של העם היהודי והתקדמות למטרה הסופית של הנשיא
האירני: השמדת מדינת ישראל.
"להכחשת השואה במדינות מוסלמיות שורשים עמוקים באסלאם הרדיקלי, וצריך להבין את
ההקשר הזה אם מעוניינים להתמודד עם הכחשת השואה ועם איום חדש לרצח עם שמשמיע
הנשיא האירני", הסביר היועץ האקדמי של יד ושם פרופ' יהודה באואר לקהל של 40
שגרירים ונציגים מחמש יבשות. לאחר מצגת וידאו מרתקת על השכיחות ההולכת וגוברת של
בדיות אנטישמיות והכחשת השואה באירן, הראה נשיא המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (MEMRI)
יגאל כרמון שהקמפיין של אחמדינג'ד להכחשת השואה הוא אסטרטגיה מתוכננת לסלילת הדרך
להצדקת רצח של העם היהודי. "הטענה כי השואה היא מיתוס היא חלק מניסיון לקעקע את
הלגיטימיות של מדינת ישראל להיותה חוף מבטחים בטוח ליהודים לאחר השואה", התריע
כרמון. "כל עוד העולם זוכר את השואה, הוא יכשיל ניסיון לחולל רצח עם נוסף".
אך מעבר להבנת האיום, מטרת הדיון הייתה להניע את הקהילה הבין-לאומית לפעול נגד
הקמפיין המסוכן. אבנר שלו קרא לגיבוש אופוזיציה כלל עולמית לאירן ובישר על כוונות
יד ושם לאמץ גישה פרו-אקטיבית יותר בעניין זה. "עלינו לפנות לאוכלוסייה האסלאמית
באירופה ובאמריקה ולראות בה גשר בין עולמות", הוא ציין. "יד ושם מתעתד לקדם את
החינוך ואת המאמצים לפנות למתונים שבעולם האסלאמי, ובתוך כך גם יעלה לאתר
האינטרנט של יד ושם חומרים בערבית ובפרסית".
יושב ראש מועצת יד ושם יוסף (טומי) לפיד הזכיר לקהל השומעים כי הוא עצמו ניצול
שואה ודיבר על אחריותה של אירופה למה שקרה לפני 60 שנה ולמה שקורה היום. "אם
אירופה החמיצה את ההזדמנות להבין את הבטחותיו של היטלר", הוא הזהיר, "אזי אירופה
צריכה להאמין למה שנשיא אירן אומר היום. הוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר".
הדברים המרגשים ביותר בדיון המיוחד נאמרו מפיה של ריטה וייס, ניצולת שואה שאיבדה
48 מבני משפחתה באושוויץ. היא הגדירה את הניסיון של נשיא אירן להטיל ספק באמיתות
ההיסטורית של השואה "עלבון אישי" וציינה בסערת נפש: "אני היחידה ששרדה והצליחה
לצאת בחיים – יתומה כל חיי. אני שואלת אתכם, נציגים דיפלומטיים: האם כל בני
משפחתי נעלמו כך סתם בלי להשאיר עקבות? אין להם קברים, איש לא קבר אותם; הם היו
לעשן ולאפר".
"לא האמנו להיטלר כאשר טען במיין קאמף שישמיד את היהודים, אך הוא ביצע את זממו,
פשוטו כמשמעו. הנשיא אחמדינג'ד מאיים לעשות את אותו הדבר, ואני מאמינה לו",
הזהירה.
בדברים שנשא בשם הסגל הדיפלומטי, הביע שגריר קמרון הנרי אטונדי אסומבה תמיכה
מוחלטת בישראל וציין כי המדינות שנציגיהן השתתפו בסימפוזיון מתנגדות לדברי הרודן
האירני על השואה ומגנות אותם. "מטרת נוכחותנו כאן היום היא להקשיב ולצאת מכאן
מחוזקים יותר משהיינו בעבר", הוא אמר. "אנו נמשיך לעמוד לצד מדינת ישראל ולתמוך
בה במלחמתה נגד האנטישמיות והכחשת השואה".
חזור
|
תוכן העניינים
|