 |
| בשער: דף מיומנו של הרב אורי פייביש טאובר מתקופת השואה שטופל במעבדת השימור ביד ושם |
 |
 |
|
משתתפי הכינוס הבין-לאומי מקשיבים לדיון בנושא "הוראת השואה בחברה רב-תרבותית"
|
|
אפרים קיי
בתחילת יולי ערך יד ושם את הכינוס הבין-לאומי השישי להוראת השואה, הגדול ביותר שהתקיים מעולם בישראל. ליותר מחצי מ-750 המשתתפים ה-53 מדינות היה זה ביקורם הראשון בישראל. בכינוס הושם דגש מיוחד בהוראת השואה בכיתה רב-תרבותית (ראו עמ' 4), ו-400 המשתתפים מ-29 מדינות ברחבי אירופה הם הוכחה לכך שיש חשיבות מיוחדת לנושא זה, בייחוד לנוכח השינויים הדמוגרפיים שהתחוללו ביבשת מאז מלחמת העולם השנייה.
מושבי הבוקר של הכינוס התקיימו במרכז הכינוסים הבין-לאומי (בנייני האומה) בירושלים והתמקדו בשלושה נושאים: "גזענות ואנטישמיות במאה ה-19 וה-20 – המבוא לחורבן", "הוראת השואה בחברה רב-תרבותית – מלחמה בתופעות של גזענות ודעה קדומה בכיתה"; ו"בניית עולם טוב יותר – מורשתם של ניצולי השואה ושל ישראל החוגגת 60 שנה לקיומה". עם משתתפי צוות הדיון נמנה ניצול השואה שמואל בק, והוא הציג סדרת ציורים שיצר במיוחד לרגל הכינוס ועוסקת בדמותו של הילד היהודי שידיו מורמות בכניעה במהלך ההתקוממות בגטו ורשה במאי 1943 שהייתה לסמל. מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף עידו נחושתן דיבר על החשיבות של הוראת השואה לסגל הקצונה של צה"ל ועל מסעות "עדים במדים" של הצבא לפולין. הרצאתו של נחושתן הסתיימה בהקרנת סרטון וידאו של חמש דקות על המטס של שלושה מטוסי אף-15 ישראליים מעל מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו בספטמבר 2003. יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו דיבר על האתגרים העומדים לפני המחנכים בתקופה שבה ניצולי השואה לא יהיו עוד בקרבנו ועל חזונו לדורות הבאים בתחום הוראת השואה (ראו עמ' 5).
בתום ההרצאות העיקריות של הבוקר שבו והתכנסו מחנכים נוצרים, יהודים ומוסלמים בבית הספר המרכזי להוראת השואה ליותר מ-160 סדנאות לימוד שעסקו בהיבטים רב-תחומיים של השואה. סעד ח'אלידי, מחנך מוסלמי מאנגליה אשר שורשיו נטועים בפלשתינה המנדטורית אך סבתו יהודייה, הציג מצגת מלהיבה ומרגשת על הוראת השואה בכיתה בריטית רב-תרבותית שבה רוב התלמידים הם מוסלמים. אחמד אל-אחמד, בוגר הסמינר של יד ושם למחנכים ירדנים שהתקיים בשנת 2006, הגיע לכינוס מתוך "תחושה עמוקה של אהדה והכרה בחשיבותה של הוראת השואה לתלמידים ערבים במזרח התיכון". וארבעה סטודנטים מקוריאה הגיעו "כדי ללמוד יותר על העם היהודי, על ישראל ועל משמעותה של השואה".
בסדנה מיוחדת הציג זיין זאליס מוויניפג שבקנדה מצגת של הפרויקט "אני מאמין" לפני קבוצה של יותר מ-50 מחנכים. פרויקט זה מבוסס על ראיונות עם ניצולי שואה ועל ניסיונו של זאליס להעביר את תחושותיהם באמצעות מוזיקה. הוא הדגים כמה נושאים מתוך "אני מאמין" והעלה לפני הקבוצה הצעות כיצד ללמד ולהציג את החומר.
הכינוס אירח גם כמה אישי ממשל רמי דרג ובכירים אחרים: שרת החינוך של גואטמלה אנה אורדונייז דה מולינה נאמה לפני יותר מ-100 משתתפים דוברי ספרדית והדגישה את החשיבות של הוראת השואה בדרום אמריקה. כבוד השופט הפדרלי והפרופסור למשפט פלילי מארגנטינה דניאל ראפקאס דיבר על מסעו האישי לקראת ההכרה בחשיבות של הוראת השואה בהגנה על זכויות אדם בסיסיות ובמלחמה באנטישמיות – מסע שנבע ממחקרו על הפשעים והעינויים שנעשו תחת הדיקטטורה הארגנטינית האחרונה. ראפקאס סיים את הרצאתו באמרו: "בעשר השנים האחרונות לא קראתי דבר שאינו קשור לנושא זה מאחר שהממד הרגשי והאנושי של השואה שובה את נפשי".
מושב הסיום של הכינוס התקיים בכיכר המשפחה הסמוך לבית הספר המרכזי להוראת השואה. ניצול קובנו פרופ' קלמן פֶרק דיבר על חוויותיו בצל השואה, כשהיה נער צעיר, ועל המורשת שהנחיל לו אביו: "היה בן אדם". היועץ האקדמי של יד ושם פרופ' יהודה באואר נשא את הרצאת הזיכרון לזכרו של ד"ר ישראל אספר בנושא "השואה ומדינת ישראל". את הרעיון כי הקמת מדינת ישראל היא תוצאה של השואה הוא הגדיר "מודעות היסטורית מסולפת" והוכיח כי "אין דבר בלתי נמנע בהיסטוריה" וכי השואה לא יצרה את מדינת ישראל אלא, באופן פרדוקסי, "כמעט מנעה ממנה להגיע לכלל קיום"; עם זאת, בסופו של דבר, השואה "יצרה חברה שהייתה יכולה לשמר את זכר השואה, ובלעדיה הייתה ישראל נראית שונה מאוד".
המושב הסתיים במצגת של סגן ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים נתן שרנסקי. בדבריו הציג תפיסה הדוחה את הרעיון החדש כי הדמוקרטיה חשובה יותר מזהות לאומית. בהזכירו את החיבור האישי המחודש שלו עם שורשיו היהודיים, הסביר שרנסקי: "אם אתה רואה בעצמך חלק מסיפור גדול הרבה יותר [...] יהיה לך הכוח להביע את דעתך. חירות אמיתית באה רק עם זהות".
הכינוס הבין-לאומי השישי להוראת השואה התקיים בזכות תרומתן הנדיבה של קרן משפחת אדלסון ושל קרן אספר ובסיועם של קרן אלפרד פרייר וון אופנהיים, צ'רלס לאונהאופט, דוד שרמן, חברת TLD והילדה וטום וייס.
הכותב, מנהל הכינוס, הוא מנהל הסמינרים הבין-לאומיים בבית הספר המרכזי להוראת השואה.
"המקצועיות והאדיבות שהוענקו לנו היו מעל ומעבר לעומת כל כינוס אחר שהשתתפתי בו [...] איזה עוזר של מידע אני לוקחת עמי כדי להשתמש בו בכיתה שלי. תודה לכם"
אביגייל סנדייר, ארצות הברית
חזור
|
◄ אודות המגזין
◄ קרדיטים
◄ ארכיון מגזינים
◄ צור קשר
|