מדליקי המשואות תשס"ג

דוד (יורק)פלונסקי

דניז סיקירסקי

אדית דרורי

אפרים אגמון

הלה שיפר-רופאייזן

ראובן דפני

אדית דרורי

אדית דרורי לבית ארנסט נולדה ב-1920 בדונהרסטי שבהונגריה למשפחה של שש נפשות. בהיות בת ארבע עברה המשפחה לסלובקיה, ולאחר שנה נפטר אביה. שניים מאחיה של אדית עלו לארץ לפני המלחמה להכשרה של השומר הצעיר. ב-1941, עם פלישת גרמניה לברית המועצות, נלקח אחיה הבכור של אדית למחנה עבודה. חבריה שכנעו אותה להצטרף למחתרת האנטי-נאצית, והיא נשלחה לכפר סמוך לאחר שנפרדה מאמה שנשארה אצל שכנים סלובקים. אדית שירתה אצל איכר במסווה של נוצרייה, וכשגבר הסכנה לחשיפת זהותה, עברה למשפחה אחרת. היא רצתה לענות למודעה שביקשה סוכנת בית ואפשרה את צירוף אמה למגורים אצל האדון, אולם כשביקשה לתאם את הסידור גילתה לחרדתה כי אמה נלקחה להשמדה.

אדית (שניה משמאל) במחנה עקורים בקפריסין 1947

בייאושה ביקשה להסגיר את עצמה למשטרה הסלובקית, אולם פגישה מקרית עם מכרה מהעבר הביאה אותה לבונקר בכפר איליה בהרי סיטנו, בבית שהתארגן בו תא מחתרת קטן של חמישה אנשים. הם הדפיסו עיתון מחתרתי, הפיצוהו בכפרים ובבתי הספר, פרסמו בו מידע אמתי מהחזית וקראו להפסקת רדיפת היהודים והקומוניסטים. הקבוצה גדלה לכשלושים איש והתפלגה בעקבות חילוקי דעות. הפלג שאדית השתייכה אליו עזב את הבונקר וב-9 בספטמבר 1944 הצטרף למרד הסלובקי. עם הצטרפות הפלג למרד עברה אדית לבריגדה למען שחרור הסלבים ושימשה קשרית בין צבא ההתקוממות הסלובקי לבין המחתרת. היא הייתה דומיננטית מאוד, הלוחמת היחידה במאתיים לוחמים, דאגה למצרכים ולאספקה, התנדבה למשימות מיוחדות וזכתה להערכה רבה.

הגרמנים דיכאו את המרד כעבור חודשיים. המורדים ספגו אבדות רבות, ושרידיהם נסוגו ליערות ולחמו כפרטיזנים. אדית מצאה את קבוצת המחתרת הראשונה שהשתייכה אליה ואתה נמלטה מפני הגרמנים תוך צליחת נהר דוברוודה הקפוא. הם הסתתרו ביער, סובלים מקור ומיתושים, ומצב בריאותה של אדית התרופף מאוד. הרוסים שהגיעו לשחרר את האזור מצאו את אדית חולה במלריה קשה, והיא אושפזה בבית חולים צבאי ברומניה לחודש ימים. היא נשלחה להחלמה בטרנסילבניה ושבה בריאה לסלובקיה.

בסיום המלחמה קיבלה אדית את אות גבורת העם הסלובקי ואת אות הכוכב האדום הסובייטי. היא הצטרפה לקבוצת אנשים שתכננה עלייה בלתי לגלית ארצה, שהתה במחיצתם שבעה חודשים בבריסל, וב-1947, לאחר שעלו לאנייה "תאודור הרצל" לישראל, תפסו אותם הבריטים ושלחו אותם לקפריסין.

ביולי 1948 הגיעה אדית לארץ ולאחר ארבע שנים נישאה לשלמה והגיעה עמו למושב מגשימים. שם הם ניהלו משק חקלאי ואימצו בת – נילי. בשנת 1979 הם עברו להתגורר בחיפה.

לינקים

יום השואה והגבורה 2003

תוכן ענינים

התנגדות יהודית בשואה: