במשך שנות דור צועדים ידידי יד ושם ותומכיו צעד בצעד אתנו בדרך לקידום המוסד ולהתפתחותו. הפעילות המתמשכת של ידידי יד ושם ושל האגודות ברחבי העולם מבטאת את מעמדו של יד ושם כמוסד המוביל את המפעל להנצחת השואה בעולם כולו ובייחוד בעולם היהודי. שותפות זו היא גם ביטוי לסולידריות יהודית ולאחדות הגורל של העם היהודי. בזכות פעילות הידידים והאגודות אנו יכולים לתרגם את הרעיון של "כי מציון תצא תורה" לעשייה נמרצת למען הנצחת השואה והנחלתה בקרב קהילות יהודיות ולא יהודיות בעולם.

את אגודות הידידים הראשונות הפרוסות על פני תבל הקים בצעד חלוצי שותפנו אלי זבורובסקי, יושב ראש אגודת הידידים האמריקנית וחבר הנהלת יד ושם. זבורובסקי והמייסדים האחרים של אגודות הידידים של יד ושם בעולם, רבים מהם ניצולי שואה, התלכדו יחד מתוך אמונה כי יד ושם אינו רק מקום הנצחה וזיכרון לנספים אלא גם בית לניצולים, סמל לתקומת העם היהודי ומרכז שיבטיח את הנחלת הזיכרון לדורות הבאים. כמי שנושאים את משא הכאב והזיכרון מצאו ידידינו ביד ושם מקור לשחרור ולתקווה. במשך שנות דור הם יצרו קשרים עמוקים עם הנהלת יד ושם ועם עובדיו, והם שותפים בהישגי יד ושם ובהתוויית חזון העתיד. היום הם יכולים להביט בסיפוק רב בפועלם ובתרומתם לבניית יד ושם.

אחד הפרויקטים הראשונים שבו סייעו ידידי יד ושם ותומכיו היה הקמת בקעת הקהילות - שהוקמה ביזמה משותפת של הנהלת יד ושם בראשות ד"ר יצחק ארד והאגודה האמריקנית למען יד ושם בראשות אלי זבורובסקי. בקעת הקהילות מהווה מפעל הנצחה ואתר זיכרון ייחודי לעולם היהודי שהיה ונכחד בשואה.

במרוצת השנים הוקמו האודיטוריום לזכר המחתרת היהודית בצרפת ומוזאון האמנות בסיועם של עמנואל רסין, הקרן לפיתוח וקדמה, קרן אוז'ני מרקוביץ-שרייבר וחברים.

לפני כעשר שנים הציג אבנר שלו, יושב ראש הנהלת יד ושם, לפני ידידי יד ושם את תכנית הפיתוח "יד ושם 2001" שאנו עומדים היום בשלב האחרון של הגשמתה. אי אפשר לתאר את מימוש התכנית, שבראש הקמפיין למענה עומד ג'וזף וילף, ללא המעורבות המתמשכת של ועידת התביעות, ללא תמיכת הממשלה, ללא עזרתה של הסוכנות היהודית וללא השותפות עם ידידינו ותמיכתם הגדולה בתכנית.

המכון הבין-לאומי לחקר השואה – השואף להמשיך ולהעמיק את המחקר ולחשוף את העולמות ואת הסיפורים שגנוזים בין דפי התעודה – נחנך בשנת 1993. בשנת 2001 נחנך משכן חדש למכון בתרומת דאנק גרטנר. בית הספר המרכזי להוראת השואה - עליו מוטל האתגר הגדול של חינוך השואה כך שיהווה ערובה להמשך הזיכרון בדורות הבאים – נפתח בשנת 1999 בתרומת ידידי יד ושם, ובראשם מרילין וג'ק פכטר ומשפחתם. בפעילות המכון ובפעילות בית הספר תומכת גם הקרן על שם משפחת גוטוירט.

משפחת ג'ודית והארי וילף ומשפחת אליזבת וג'וזף וילף תרמו להקמת המוזאון החדש לתולדות השואה. בניין היכל השמות החדש שיהיה חלק מן המוזאון נבנה בתרומת קרן קיסריה הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד. ד"ר מרים ושלדון אדלסון תמכו בבניית המוזאון החדש לאמנות השואה. ביתן לתערוכות מתחלפות יוקם בעזרת רחל והנריק שוורץ וטינה וסטיוון שוורץ. להקמת מרכז הצפייה שנבנה כחלק מהמכלול המוזאוני החדש תרמו דניאלה ודניאל שטינמץ וסטיבן שפילברג. למכלול המוזאוני נוסף בית הכנסת בזכות התרומה של משפחת מרילין ובארי רובינשטיין. גלדיס וסם הלפרין וחוה ואריה הלפרין סייעו להקמת שדרת חסידי אומות העולם המחודשת. ובימים אלו נפתח מערך הכניסה ובמרכזו בניין המבואה שהוקם בסיוע פלה ודוד שאפל, וכן מרכז הספר שנבנה בסיועם של סטפני ודוד עזריאלי הממוקם לצדו של בניין המבואה ומציע מגוון עצום של ספרים לרכישה לקהל המבקרים.

בזכות העזרה המתמדת של תומכי יד ושם ואגודות הידידים ימשיך יד ושם להרחיב את פעילותו גם במאה ה- 21 ואחריה. דור הניצולים ומייסדי האגודות העבירו את מורשתם לדור השני וביססו את יד ושם. לפני ממשיכי דרכם בני דורות ההמשך עומד האתגר המשותף לכולנו להרחיב את העשייה בתחומי התיעוד, המחקר וההנצחה ובמיוחד בתחום החינוך ולהבטיח שגם אחרי לכתם של בני דור המייסדים תימשך העשייה במלוא התנופה. זו צוואת הנספים, וזה המסר של הניצולים.