"למען יידעו דור אחרון" תהלים עח, ו

ביותר ממחצית המאה שחלפה מאז השואה, קנה לו זיכרון השואה אחיזה עמוקה במודעות הציבורית בארץ ובעולם. מאז היווסדו לפני יובל שנים הפך יד ושם למוקד להזדהות לכל ישראלי ויהודי ולכל אדם בעל מצפון בכל רחבי העולם.

למייסדי יד ושם שטוו את החזון והחלו לפעול עוד בתקופת השואה, הצטרפו ניצולים ורבים אחרים שבזכות מסירותם הרבה העמידו את עמודי התווך שעליהם נשען זיכרון השואה עד עצם היום הזה: עמוד התיעוד שמסתמך על המסורת היהודית של שימור הזיכרון והעברתו מדור לדור, מסורת שמתוכה פעלו יהודים עוד בזמן התרחשותה של השואה ולאחריה כדי לאסוף וללקט את כל הזיכרונות והתעודות; עמוד הנצחת היחיד כדי "לאסוף אל המולדת" את כל הנספים ולהעמיד להם יד ושם; בניית המחקר היהודי של השואה שחותר ללמוד ולדעת את סיפורם האנושי של הקרבנות כאנשים חיים וכקהילות תוססות ולא רק את סיפור ההרס וההרג - מרכיבים אלו משתלבים לרקמה חיה ובעלת משמעות.

יד ושם הפך להיות נקודת מפגש בין דור ניצולי השואה שהפקידו כאן את היקר מכול – את הזיכרון שעדיין חי ופועם – לבין בני הדורות הבאים אחריהם שמנסים להשלים את החלל הגדול שקרעה השואה בהוויית העם היהודי והאנושות כולה. מן השילוב של כל מרכיבי הזיכרון נבנה הבסיס האיתן להנחלתו הלאה, לדורות הבאים. על יסוד זה בנינו את עמוד החינוך והעמדנו אותו בראש סדר העדיפויות כדי לחזק את המחויבות להמשך הקיום היהודי ולשמירה על ערכי אנוש.

במלאות יובל שנים להיווסדו של יד ושם, אנו מביעים הערכה ותודה עמוקים לכל מי שפעלו לאורך השנים, בנו את הר הזיכרון והפכו אותו לאבן שואבת ולמרכז עולמי.

אנו מתחייבים להמשיך ולהוסיף לבניין הזיכרון את הנדבך של הדור שלנו כדי שהמפעל הלאומי היהודי הייחודי הזה ימשיך להתקיים ולהאיר מירושלים את הדרך לעולם כולו, עולם המציב לפני כל יחיד "את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" (דברים ל, טו), ועלינו מוטלת החובה לבחור בחיים.