מאת דפנה גלילי

טקס יום השואה

אגף הנצחה והסברה ביד ושם ממלא מגוון רחב של משימות, בהן תכנון והפקה של אירועים ושל טקסים, ארגון ביקורים רשמיים וסיורים מודרכים, טיפול בפניות ציבור וקיום קשר עם ארגוני הניצולים. האגף גם מופקד על השירות לקהל המבקרים ועל אתר האינטרנט של יד ושם.

עשרות אירועים וטקסים נערכים מדי שנה, לרבות ערבי עיון, אירועי תרבות וטקסי הוקרה לחסידי אומות העולם. האירוע החשוב ביותר הוא עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכיכר גטו ורשה בערב יום הזיכרון. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיא בית המשפט העליון, אישי ציבור, ניצולים ובני משפחותיהם, חיילים ומשלחות נוער מישראל ומחו"ל. כ- 2,500 איש נוכחים בעצרת, והיא מועברת בשידור ישיר בכלי התקשורת בישראל.

בריאיון עם רחל ברקאי, מנהלת אגף הנצחה והסברה, היא מספרת על שורשי עצרת יום הזיכרון ועל התהליך שהיא עברה במשך השנים.

מתי החלו לערוך עצרת בערב יום הזיכרון?

בשנים הראשונות אחרי המלחמה נערכו בתל אביב ב- 19 באפריל, יום השנה לציון מרד גטו ורשה, אספות עם גדולות. אספות אלו התמקדו במורדי הגטאות, ונושא השואה כמעט שלא הוזכר. ב- 1951, לאחר דיונים והצעות שונות בוועדה מיוחדת של הכנסת, הוחלט שיש לתמוך בקביעת יום זיכרון לשואה ביום המרד בגטו ורשה. מאחר שהתאריך העברי של פרוץ המרד היה ערב פסח, הציעו חברי הכנסת תאריכים אחרים בחודש ניסן, "לא סמוך מדי לחג הפסח". לבסוף הוחלט כי יום הזיכרון ייערך ימים ספורים לאחר תום חג הפסח, ב-כ"ז בניסן. בשנת 1959 נחקק חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובו הוכרז על התאריך המדויק של יום הזיכרון ועל אופיו.

בשנים אלו המשיכו לערוך את העצרת בערב יום הזיכרון בתל אביב, ולמחרת, בצאת יום הזיכרון, נערכה עצרת ביד ושם. רק בשנת 1974 החלו לערוך את העצרת של ערב יום הזיכרון ביד ושם. 

מה השתנה בעצרת במשך השנים?

עד אמצע שנות ה- 90 הייתה העצרת הממלכתית לציון תחילת יום הזיכרון מורכבת מנאומים של אישים רבים, ושנים עשר איש הדליקו את שש המשואות. בשנת 1995 הוחלט לשנות את מתכונת העצרת: מספר הנואמים פחת, ומספר מדליקי המשואות צומצם לשישה בלבד. אז גם החלו להקרין בעצרת סרטים קצרים המגוללים את סיפורם האישי של מדליקי המשואות. הוחלט שבכל שנה יוקדש הטקס לנושא אחר כגון המשפחה בשואה, ילדים בשואה ו"לכל איש יש שם". כמו כן בעצרת שותפו אמנים ישראלים מוכרים, והוחלט להעדיף שימוש בטקסטים שנכתבו בזמן השואה או שכתבו ניצולים. האזכרה על פי המסורת הייתה ונשארה מרכיב בסיסי בעצרת.

כיצד נבחרים מדליקי המשואות?

הוועדה הציבורית הבוחרת את ששת מדליקי המשואות מקבלת מדי שנה פניות מעשרות מועמדים. לאחר מיון הפניות ובדיקת סיפורי החיים נבחרים האנשים שסיפורם הוא המתאים ביותר לנושא של אותה השנה, ומהם נבחרים אנשים המייצגים מגוון סיפורים ומקומות. הבחירה במדליקי המשואות קשה מאוד. מאחר שבכל שנה נבחרים שישה אנשים בלבד, אי אפשר לרצות את כולם. בסופו של דבר, את הכף מכריעים מעשיו של האדם בתקופת השואה, לא לפניה או אחריה.

כיצד החלה מסורת הקראת שמות הנספים "לכל איש יש שם"?

הרעיון להקראת שמות הנספים מקורו ביזמה פרטית. בשנת 1989 שחררה ממשלת הולנד שני פושעי מלחמה נאציים, מחמת "גילם המתקדם". חיים רוט, ניצול שואה מהולנד שהוסתר בשנות המלחמה עם חלק ממשפחתו בכפר ואיבד את שתי אחיותיו בשואה, ארגן מחאה על שחרור הפושעים: משמרת של אנשים נעמדה על מדרגות שגרירות הולנד והקריאה שמות של נספים מהולנד. בילי לניאדו, לימים דוברת יד ושם ומנהלת מחלקת יחסי הציבור, חָברה לחיים רוט, ושניהם פנו ליושב ראש הכנסת דב שילנסקי. שילנסקי קיבל עליו לתת חסות למפעל ההנצחה החשוב הזה. מאז הטקס "לכל איש יש שם" נערך ביד ושם, בכנסת, ברחבי הארץ ובתפוצות בשיתוף מוסדות וארגונים רבים.

בשנת 1995, כשהגעתי ליד ושם, נתבקשתי לארגן את הטקס באוהל יזכור, והחוויה הראשונה שאני זוכרת מהאירוע וממשיכה ללוות אותי היא ניצול שואה שירד לרחבת אוהל יזכור, הקריא את שמות בני משפחתו והוסיף: "אני מבקש סליחה מאחי ומאחותי שכשברחתי מהגטו לא רציתי לקחת אותם אתי, ואולי לא יכולתי..." מעמד זה מרגש אותי בכל פעם שאני נזכרת בו.

איזו צורה ילבשו טקסי יום הזיכרון בעתיד?

בכל שנה כשיום הזיכרון מתקרב, אנו שואלים את עצמנו אם עלינו להמשיך במתכונת הקיימת. אנו מודעים לכך שציבור רחב מחכה שהטקס יחזור על עצמו במשמעות של ריטואל החוזר שנה אחר שנה, ובזה עצמתו.

בעתיד ייעשה תכנון הטקס מורכב יותר. ההתמקדות בסיפור האישי תיאלץ להיעשות במתכונת אחרת ביום שלא נוכל לכנס מפגשים עם ניצולים. יהיה עלינו ליצור עצרת חווייתית יותר שקהל צעיר יוכל להשתתף בה וגם להזדהות דרכה עם סיפורי הניצולים והנספים ולהתקרב לנושא השואה.

הכותבת היא רכזת הדרכות לחטיבות הביניים, מגמת הדרכה.

• הרחבת פעילות בניין המבואה החדש ומרכז הספר שלצדו (חנות הספרים)

• פיתוח תכנית נמשכת של אירועי תרבות לציבור הרחב, לרבות הרצאות וערבי עיון, סרטים, הצגות וקונצרטים בעקבות פתיחת המוזיאון החדש לתולדות השואה

• שני קונצרטים של חזנים בעלי שם עולמי מישראל ומחו"ל ביד ושם ב- 9 וב- 10 ביולי 2004

• כינוס גנאולוגי בין-לאומי של האגודה הגנאולוגית הישראלית בשיתוף יד ושם בימים 16-11 ביולי 2004

• הרחבת הפעילות המשותפת עם ארגוני הניצולים עם דורות ההמשך