|
היערכות מוגברת להעלאת מאגר השמות
לאינטרנט
מאת צבי ברנהרדט
מרק וילף, יושב ראש קמפיין תורמים בכירים של ה-
ULC
ומתומכי יד ושם, עורך חיפוש במאגר השמות של הנספים בשואה בכינוס
ה-
GA
|
"איזה
מטמון [...] אשלח דפי עד נוספים מוקדם ככל האפשר".
"התגלית
המוצלחת ביותר שלי הייתה [...] חזן בקהילת 'עדת ישראל' בברלין שנולד
בלטוויה ב-
1853. התגלית אישרה את טענתה של סבתי עליה השלום. אני מחפש
את המידע הזה במשך 30 שנה, והאתר שלכם פתר את התעלומה".
בחודשים
הקרובים יד ושם מקווה לעמוד באתגר הגדול שהציב לעצמו
-
העלאת המאגר
של שמות הנספים בשואה לאינטרנט. אתר האינטרנט האינטראקטיבי הייחודי
הזה יאפשר ליד ושם להשלים להמשיך ולקדם את אחת ממשימותיו החשובות
ב-
50 שנות קיומו: לאסוף מידע על כל איש, אישה וילד שרצחו הנאצים
ועוזריהם בתקופת השואה ולהנציח את שמם ואת זכרם. המאגר יעמוד לרשות
מי שעזרו בבנייתו במילוי דפי עד- קרובי המשפחה, החברים והמכרים של
קרבנות השואה - ויאפשר להם למצוא בו שמות של עוד קרובים או חברים
שנספו. הציבור מצדו יעזור למלא את המשימה לאסוף את השמות שעדיין
חסרים במאגר במילוי עוד ועוד דפי עד.
איש
העסקים ויזם ההיי-טק יוסי הולנדר תומך ומסייע בקידומו של פרויקט זה.
כמו כן בעת האחרונה החליט נשיא בית המשפט המחוזי בברוקלין השופט
אדוארד קורמן, המופקד על חלוקת הכספים מהסדר הבנקים השוויצריים,
לתמוך בהעלאת מאגר שמות הקרבנות היהודים בשואה לאינטרנט כחלק ממסגרת
רחבה של שמות כל קרבנות המשטר הנאצי. עורך הדין יהודה גריבץ הממונה
מטעם בית המשפט על ההסדר עומד בקשר תכוף עם יד ושם כדי לממש החלטה
זו.
מאז
הקמתו לפני 50 שנה יד ושם אוסף שמות ופרטים ביוגרפיים של קרבנות
השואה באמצעות עדויות ממקור ראשון של קרובי משפחה, עדים ורשימות
מתועדות ובעיקר באמצעות מאות אלפי דפי העד שנמסרו להיכל השמות.
במאגר-המשאב הגדול ביותר מסוגו
-
כארבעה מיליון רשומות של שמות שמוחשבו
עד כה –
וזה כארבע שנים הוא נתון לשימושו של הציבור הרחב המבקר ביד ושם.
הגישה
למאגר זה באינטרנט חשובה מאוד: דור ניצולי השואה והעדים לה הולך
ומתמעט, וזו ההזדמנות האחרונה לאסוף עוד שמות של קרבנות שואה. משעה
שיהיה מקוון, יהיה מאגר עצום זה נגיש זו הפעם הראשונה לכל אדם בכל
מקום בעולם. יד ושם מקווה שהדבר יעודד כל מי שטרם הזדמן ליד ושם,
לבדוק אם שמות יקיריו מונצחים. מי שלא ימצא בו את שמות יקיריו יוכל
למלא דפי עד באתר והם יתווספו למאגר.
ארבעה
פרויקטים ניסיוניים מוצלחים סייעו לצוות התכנון לשכלל ולשפר את האתר.
הפרויקטים העמידו לרשות ארבע קבוצות מוגדרות גישה מקוונת למאגר לפרק
זמן מוגבל: תלמידי תיכון בירושלים, משתתפי הכינוס הבין-לאומי ה-
23
לגנאולוגיה יהודית ביולי 2003 בוושינגטון הבירה, משתתפי הכינוס הכללי
של איחוד הקהילות היהודיות (GA)
בירושלים בנובמבר ומשתתפי ועידת ישראל לעסקים של קבוצת גלובס בדצמבר.
בתום כינוס וושינגטון כתב גארי מוקוטוף, דמות חשובה בתחום הגנאולוגיה
היהודית, במנשר שהופץ בתפוצה רחבה: "ניכר כי במערכת הושקעה מחשבה רבה
[...] הייתי שמח לו עשירית מהתכנה שאני משתמש בה הייתה איכותית כמו
הגרסה הראשונית של התכנה שפיתח יד ושם".
דנה
פורת, מנהלת התוכן של אתר האינטרנט של יד ושם, סייעה למשתתפי הכינוס
הכללי (GA)
לגלוש באתר החדש. לפי הנתונים שאספה, 80% מתוך כ- 900 חיפושים שנעשו
הניבו תוצאות מוצלחות. "רבים מהמשתתפים לא האמינו שימצאו במאגר קרוב
משפחה שלא ידעו מה עלה בגורלו בשואה, אך על פי רוב הם נדהמו ממה
שגילו. מובן שזיהוי קרובים או חברים שנספו בשואה הוא בבחינת סגירת
מעגל. עם זאת התמורה החשובה ביותר לנו ולמי שערכו את החיפושים היא
שרבים מהם מצאו קרובי משפחה שמילאו דפי עד ועדיין חיים. בעזרת
טלפונים ניידים נוצר כמעט מיד קשר בין המשפחות. השמחה השלמה והוקרת
התודה של אותם אנשים יישארו עמי זמן רב".
בכל
ארבעת הפרויקטים הצליח הציבור להתחבר למאגר ולהתמצא בו בקלות. זאת
במידה רבה בזכות מערכת החיפוש המיוחדת במינה שפותחה ביד ושם
-
הראשונה מסוגה בעולם -
המאפשרת שליפה מדויקת מאוד של מידע, מעֶבֶר
לחיפושים הפונטיים המקובלים. המערכת יודעת לזהות שמות חלופיים של
אנשים ושל מקומות שהשתנו בגלל השפות השונות, השינויים ההיסטוריים
ומסורות התרבות בעדויות ובמסמכי המקור. אתגר גדול ניצב בפני חברי
צוות העובדים בהיכל השמות - תעתוק המידע שתועד בעברית בדפי העד
לאותיות לטיניות. אין זו מלאכה קלה: למשל, מילה שנכתבת בשלוש אותיות
ללא תנועות יכולה בפועל להיות כמה שמות שונים. תעתוק מדויק מובטח
באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין המומחים של יד ושם בגאוגרפיה ובבלשנות
לבין מומחים במערכות נתונים.
נוסף על
כך, לפרויקט העלאת מאגר השמות תהיה משמעות חינוכית רבה מאוד בזכות
התכנים שיעלה לאתר האינטרנט בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם.
בית הספר ישתמש במידע באתר כדי להפיק תכניות לימוד ייחודיות שיעשו
שימוש באמצעים החזותיים החדשניים ובמאגר השמות באתר וכדי להנחיל
לדורות הבאים את משמעות השואה ואת סיפורו של האדם היחיד בה.
אתר
האינטרנט יאפשר אפוא להפיק תועלת משנות הניסיון הרבות ומהידע המצטבר
ביד ושם. וכך מסביר אלכסנדר אברהם, מנהל היכל השמות: "הכלים
הטכנולוגיים כשמם כן הם- כלים שמטרתם לאפשר לנו להציץ בדף עד המוקדש
לאב אהוב ושנכתב בידי ניצול בשנות ה-
50, כלים לשיפור יכולתנו לתעד את
הזיכרונות של אישה בת 80, כלים המחברים את כל אותן פיסות וקטעי
זיכרונות ומסייעים לנו לראות את התמונה החיה של אותם אנשים תמימים
שנרצחו".
הכותב
הוא סגן מנהל שירותי מידע ויעץ וראש יחידת עיבוד הנתונים בהיכל
השמות.
יד
ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות |
