המאבק באנטישמיות: חינוך

בסקר של האיחוד האירופי שנערך בנובמבר 2002, אמרו 59% מהמשיבים שמדינת ישראל מהווה את האיום הגדול ביותר על שלום העולם. בסקר אחר אמרו 61% מהגרמנים כי היו מעדיפים שהדיון הציבורי על השואה יצטמצם. באותו החודש אמרו כ- 11% מהאיטלקים שהם מאמינים שהיהודים המציאו את השואה, ו- 8% מהאיטלקים אמרו שהיו רוצים לראות בעזיבת האזרחים היהודים את מדינתם. הממצאים של סקרים בלתי תלויים אלו אומתו בדוח של האיחוד האירופי על האנטישמיות באירופה. ההימנעות של האיחוד האירופי מפרסום הדוח מצביעה על החומרה ועל המורכבות של בעיית האנטישמיות באירופה היום.

תוצאות סקרים אלו מצביעות ללא ספק על אנטישמיות מושרשת ורחבה באירופה. גם המלחין היווני וסמל התרבות מיקיס תאודורקיס השמיע בעת האחרונה את קולו וכינה את העם היהודי "שורש הרע". סימון ישראל והיהודים כאויב הראשי של השלום או כמקור כל החוליים בעולם הוא גרסה חדשה של המנטרה הנאצית הישנה "היהודים הם אסוננו" – מרכיב עיקרי בתעמולה של היטלר שהובילה בסופו של דבר לזוועות השואה.

בשלהי שנות ה- 90, כשממשלת שוודיה חששה ממגמה הולכת וגוברת של הכחשת השואה במדינתה, היא פרסמה והפיצה בכל אירופה מיליוני עותקים של ההיסטוריה הבסיסית של השואה. בד בבד ייסד ראש ממשלת שוודיה גורן פרסון את כוח המשימה הבין-לאומי לחינוך, לזיכרון ולחקר השואה. אך דומה כי אפילו צעדים חשובים כאלה אינם יכולים להתגבר על התפשטות התדמית השטנית של ישראל ושל היהודים בתודעתם של חלקים רחבים של הציבור בעולם.

באוקטובר 2003 הדגיש מאמר בעיתון שוודי את ההתפשטות המקומית המסוכנת של האנטישמיות שמיובאת מהמזרח התיכון. בתגובה הצדיק יאן סמואלסון, מרצה שוודי לדתות השוואתיות ומומחה לאסלאם, את שנאת המוסלמים ליהודים. תוך התעלמות מניסיונות ההידברות חסרי התקדים של ישראל להשגת שלום ומסירוב הערבים להכיר בזכות הקיום של ישראל, טען סמואלסון שאימוץ המוסלמים את האידאולוגיה הנאצית והפצת "הפרוטוקולים של זקני ציון" הם תגובה מובנת ל"זוועות שמדינת ישראל עושה בערבים במזרח התיכון".

יותר מתוכן המאמר עצמו, מדאיג שבשם השוויון נתנה התקשורת במה לסמואלסון לפרסם את דבריו המסוכנים ולהציג אותם כתגובה לגיטימית. "שוויון" כזה וחוסר היכולת להבחין בין כתבה המעלה טענות לבין מאמר מלא שנאה רווחים מאוד בתקשורת האירופית. הענקת זמן שווה בשם ההגינות כביכול, בלי להתעמק בהקשרים של בעיות קשות ומושרשות, טיפחה חלק גדול מהדעה הקדומה האנטי-ישראלית והאנטי-יהודית הנפוצה כל כך בכל רחבי אירופה. בעיני אנשים כמו סמואלסון, כפי שמשתמע מטיעוניו, אפשר להצדיק אפילו פיגועי התאבדות ורצח אזרחים תמימים בתגובה למעשיה "השטניים" של ישראל.

אך הדמוניזציה של היהודים איננה תופעה אירופית בלבד- היא כבר מקובלת במקומות רבים בעולם. הרעיונות המבישים שהשמיע ראש ממשלת מלזיה לשעבר ד"ר מהטיר מוחמד בוועידה האסלאמית בעת האחרונה - "היום היהודים שולטים בעולם באמצעות שליח. הם מגייסים אחרים להילחם ולמות בעבורם" - התקבלו ללא כל מחאה ואפילו זכו לתשואות מנציגי 57 המדינות החברות בארגון המדינות המוסלמיות שנכחו בכינוס. אם העמדות כלפי יהודים הן מבחן לסובלנות חברתית, הרי השנאה המושרשת והגוברת כלפיהם היא איום חזק מאוד על הדמוקרטיה העולמית.

אמנם עמדות קשות אלו אינן בהכרח עילה מספקת לחולל שואה נוספת, אך ההיסטוריה הוכיחה שהן בוודאי תנאי מוקדם לאלימות נרחבת נגד יהודים או בני עמים אחרים. הצתת בית הספר התיכון היהודי בצרפת בנובמבר, הפיגוע המזעזע בחודש נובמבר בשני בתי כנסת טורקיים בזמן תפילת שבת בבוקר ולאחר מכן הפיצוץ של השגרירות הבריטית ושל בנק בריטי ממחישים בבירור שהאלימות הייתה להרבה יותר מרטוריקה גרדא. יש להילחם בעמדות אלו בעזרת חינוך רציני ונרחב בנושא השואה, אך למרבה הצער, על דרכי החינוך המסורתיות לעשות עוד כברת דרך ארוכה בעניין. התקשורת העולמית חייבת לעשות כל מאמץ לפרוץ את דרכי ההצגה הסטראוטיפיות והשטחיות של ישראל ושל היהודים באמצעות חינוך נרחב ובאמצעות התנערות מדרכי הצגה פשטניות ואימוץ עמדות מורכבות, שכן המציאות עצמה מורכבת.

ב- 50 השנים האחרונות עמד יד ושם בקדמת החזית של חינוך בתחום השואה, ובאמצעות הסמינרים שלו המתקיימים בשפות רבות, חומרי לימוד ומידע מקוון הוא מילא תפקיד חשוב במאבק באנטישמיות. יד ושם נכון לקדם כל יזמה חינוכית רצינית למלחמה בכוחות השנאה המזכירים כל כך את השנאה שחוללה את השואה.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה  ©2004 כל הזכויות שמורות