|
חורבנה של קהילה:
60 שנה להשמדת יהודי הונגריה
מאת פרופ'
ישראל גוטמן וד"ר רוברט רוזט
קהילת
יהודי הונגריה הושמדה בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה, כשהצבא
האדום נע לעבר גבולות הונגריה. תבוסת הנאצים הממשמשת ובאה והאחריות
שהתגוללה לפתחם של מחוללי הפשע לא השפיעו על מעשי ההרג. גירוש יהודי
הונגריה לאושוויץ באביב ובראשית הקיץ של 1944 היה מהיר מגירוש כל
קבוצות יהודים אחרות באירופה, למעט הגירוש ההמוני מגטו ורשה בקיץ
1942. מכונת הרצח פעלה פעולה נמרצת במיוחד באותם חודשים, הן מבחינת
היקף ההשמדה של היהודים באושוויץ-בירקנאו הן מבחינת אכזריותה.
בצל
התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה והמשבר הכלכלי באה הונגריה
בשלהי שנות ה-30 בברית עם גרמניה הנאצית. הונגריה קיוותה להשיב לעצמה
את השטח הגדול שאיבדה בהסדר השלום שנחתם בטריאנון. הברית עם גרמניה
הניבה פרי, ועד 1941 סופחו שטחים להונגריה, גבולותיה הורחבו מאוד
וכוחה הכלכלי גדל מאוד. עקב כך כמעט הוכפלה האוכלוסייה היהודית של
הונגריה, וכ-800,000 אנשים הוגדרו יהודים על פי חוקי הגזע.
על אף
"החוקים היהודיים" המפלים שחוקקה ממשלת הונגריה, עד 1944 נהנו יהודים
בהונגריה ממידה כלשהי של חופש אישי. אך כשהחלה הונגריה לנקוט צעדים
לסיום המלחמה, החליטה ההנהגה הבכירה של גרמניה לכבוש את הונגריה.
ב-19 במרס 1944 פלש הוורמכט להונגריה, מלווה במאות אנשי גסטפו ובכ-100-150
אנשי היחידה המיוחדת (זונדרקומנדו) בפיקודו של אדולף אייכמן עצמו.
 |
|
יהודים
מגורשים מקוסג, הונגריה, 1944. |
ההתקפה
על יהודי הונגריה, קהילה שנודעה במסירותה למדינה, הייתה עצומה
ואכזרית. בתוך שבועות מספר נקטו הגרמנים צעדים שנקטו נגד קהילות
יהודיות אחרות במשך חודשים רבים ואף שנים. מאמצע חודש אפריל נשדדו
חפצי ערך ממשפחות ומקהילות, והן גורשו לגטאות זמניים צפופים ולאחר
מכן לגטאות גדולים יותר. המשלוחים לאושוויץ החלו ב-15 במאי 1944
ונמשכו עד סוף השבוע הראשון של חודש יולי. בסך הכול גורשו מכל רחבי
המדינה יותר מ-435,000 נשים, גברים, ילדים וזקנים ב-147 רכבות משא.
רק רוב יהודי בודפשט ניצלו. שרה ביינהורן (קליין) ממונקץ' מספרת:
"הנסיעה המעיקה נמשכת יומיים, ואיש אינו יודע לאן. כל אחד עסוק
בעצמו, מנסה להתגבר על הפחד שבלב [...] העייפות ואין האונים כובשים
אותם, גורמים להם להירדם בעמידה לרגע של שינה, ולאחריה מגיעה יקיצה
מבוהלת".
לפני בוא
הגרמנים, גברים יהודים הונגרים ששירתו בגדודים של עובדי פרך בחזית
המזרחית היו עדים לפעולות רצח או לתוצאותיהן. אך על פי רוב הם האמינו
שאלימות זו היא תוצר מקומי של מלחמה אכזרית עד מאוד - לא מסע רצח שיטתי
גדול יותר - ודיווחו על כך ברוח זו. פליטים יהודים ממדינות שכנות סיפרו
אף הם על חוויותיהם, אך גם הם לא היו מסוגלים לבטא את חומרת הטבח.
יתרה מכך, בדרך כלל האמינו היהודים בהונגריה שממשלתם תמשיך להגן
עליהם. אפילו בראשית 1944, לפני הכיבוש, ניסו ציונים צעירים להזהיר
את יהודי הונגריה מפני כוונות הנאצים אך על פי רוב ננזפו ונשלחו
בחזרה לביתם. זמן קצר לאחר שהחלו המשלוחים לאושוויץ קיבלו מנהיגים
יהודים הונגרים דיווח – הפרוטוקולים של אושוויץ - על הנעשה במחנה,
אולם הדוח לא הופץ, אולי בגלל הניסיונות הכושלים הקודמים להזהיר את
יהודי הונגריה. לפיכך לא ידעו רוב יהודי הונגריה על אושוויץ ועל
הנעשה בו עד שדרכה רגלם במחנה המוות הידוע לשמצה.
"אני
זוכר את בואו של אחד הטרנספורטים ההונגריים הראשונים", כתב
בזיכרונותיו אלפרד פידרקייביץ', רופא פולני שעבד בקסרקטיני המרפאה
בבירקנאו, "ראינו הרבה גברים לבושים היטב ועוד יותר נשים אלגנטיות
[...] למרות הצעקות של אנשי ה-אס-אס, האנשים התרוצצו מסביב או
התייעצו בחבורות. אנשי ה-אס-אס צעקו, הצליפו בשוטים, אך הבאים לא
ויתרו. הם איימו, חירפו ותבעו לדבר עם המפקד [...] אנשים מהטרנספורט
שראו אותנו ליד התיל התחילו להתקרב אלינו, דיברו בשפה לא מוכרת [...]
וכשבחוסר הבנה הנענו את ידינו, החלו לדבר בגרמנית ובצרפתית. אז מישהו
מתוכנו צעק: 'Das
ist Birkenau!'
(כאן בירקנאו!) האם זה אמר להם משהו? זאת איני יודע".
בחודשי
הקיץ הייתה הפוגה. אך לאחר הניסיון הכושל של העוצֵר מיקלוס הורתי
להפר את בריתו עם גרמניה הנאצית ב-15 באוקטובר, עלתה לשלטון המפלגה
ההונגרית הפשיסטית "צלב החץ". זמן קצר לאחר מכן חודשו המשלוחים, ורצח
המוני נעשה בבודפשט. עשרות אלפי יהודים הוכרחו לצעוד ברגל לגבול
אוסטריה, שם שועבדו באכזריות להקמת ביצורים. הניצולים נלקחו לצעדות
מוות, בעיקר למחנות גרמניים באוסטריה. רבים מתו בדרך, אחרים נספו
במחנות ערב השחרור ואפילו לאחריו.
במהלך
המשלוחים, בפרט בשלב האחרון, קיבלו היהודים סיוע מהרבה אנשים מסורים
ואמיצים, בראש ובראשונה הדיפלומטים ראול ולנברג משוודיה וקרל לוץ
משווייץ, נציגי הצלב האדום וקבוצות נוצריות – הם העניקו להם הגנה
וקשרו את גורלם בגורל היהודים. המועצה האמריקנית לפליטי מלחמה תמכה
בהם, ויהודי ארצות הברית מימנו את פעולותיהם. שיתוף הפעולה של יהודי
הונגריה אתם היה הדוק, והם מילאו תפקיד חשוב במבצעי הצלה. הבולטים
בהם היו חברי תנועות נוער ציוניות שהיו סבורים שאל להם להתקומם
התקוממות מזוינת אלא לנצל ככל האפשר הזדמנויות להצלה. הכנת מסמכים
מזויפים, השגת מזון, הגנה על קבוצות ילדים ובריחה דרך תעלות מהונגריה
לרומניה היו מעשי ההצלה העיקריים. בעיקר בסתיו היה עליהם לשמור על
היהודים מציפורני "צלב החץ". כל אותה העת יהודים אף נשאו ונתנו עם
אנשי ה-אס-אס לצורך הצלה. למרבה הצער, כל אותם מאמצי הצלה אמיצים לא
הועילו לרובם. כשכבשו הכוחות הרוסיים את בודפשט באמצע חודש ינואר
1945, 570,000 יהודים הונגרים כבר נרצחו -ועוד קהילה שלמה הושמדה -
בשנה האחרונה של המלחמה באירופה.
פרופ'
ישראל גוטמן הוא יועץ אקדמי ליד ושם, וד"ר רוברט רוזט הוא מנהל
הספרייה.
יד
ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות |
