פרסומים חדשים:

עוד לא הכול סופר... 

• שלושה מעילים

• ועוד חדש על המדף

יצחק ארד, תולדות השואה - ברית המועצות והשטחים המסופחים

יד ושם, 2004, כרך א' - 568 עמודים, כרך ב' - 524 עמודים, 178 ש"ח לשני הכרכים

מאת לאה גולדשטיין

במסגרת מפעל המחקר תולדות השואה ראו אור בעת האחרונה שני כרכים עבי כרס המפרסמים בפעם הראשונה מחקר מקיף על תקופת הכיבוש הנאצי בברית המועצות ובשטחים המסופחים לה. הפריצה והחידוש המהותיים ביותר בחקר שואת יהודי ברית המועצות התחוללו עם פתיחתם של ארכיונים סובייטיים בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. עדויות רבות על השואה נאספו גם מעולים שבאו לישראל בעשור האחרון. במחקר חשוב זה מודגשים מאפייניה הייחודים של שואת יהודי ברית המועצות, וכן התכנון והמימוש של גרמניה הנאצית את מדיניות "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" בשטחים אלו לעומת ארצות אירופה האחרות שכבשו הגרמנים.

יהודי ברית המועצות היו הראשונים ביהודי אירופה שהושמדו השמדה פיזית מוחלטת, ושיטות הרצח היו שונות משיטות הרצח בארצות אירופה הכבושות האחרות. יהודי ברית המועצות לא הובלו למחנות השמדה ולתאי גזים, אלא רובם נרצחו בקרבת מקומות מגוריהם בירי, במכוניות גז או בחנק במכרות נטושים שפתחיהם נאטמו. כדי להוציא אל הפועל את שיטת הרצח, היה צורך באלפי יורים, ואכן אלפי גרמנים, אנשי יחידות האיינזצגרופן וגדודי האורפ"ו, ועמם רבבות משתפי פעולה מקומיים - בייחוד בארצות הבלטיות ובאוקראינה - השתתפו במעשה הרצח של היהודים.

ההשמדה הפיזית של היהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות במקומות כמו קייב וחרקוב ובמקומות רבים אחרים נעשתה מיד לאחר הכיבוש הגרמני, ולא תמיד קדמו לה סימון היהודים בטלאי צהוב, כליאתם בגטאות וניצולם בעבודות כפייה כפי שהיה בפולין ובמקומות אחרים באירופה. לעומת זאת במקומות אחרים כמו וילנה, מינסק ולבוב נעשו כל השלבים בעת ובעונה אחת.

הרצח נעשה בגלוי לעיני האוכלוסייה המקומית שחוגים רחבים בה היו נגועים מדורי דורות באנטישמיות עזה. אוכלוסיות אלו ידעו ששכניהם היהודים המוצָאים מבתיהם אינם נשלחים לעבודה "אי שם במזרח" אלא מוצָאים מיד להורג. אדישותם של התושבים המקומיים ושיתוף הפעולה של רבים מהם עם הנאצים תרמו תרומה ניכרת לשיעור האבדות הגבוה ביותר של היהודים בכל ארצות אירופה ששלטו בהן הנאצים או התומכים בהם - 96% מן היהודים בברית המועצות ובשטחים המסופחים לה תחת הכיבוש הגרמני. עם זאת ראוי לציין שהעונשים הקשים שהטילו הגרמנים על התושבים המקומיים על כל הפרה של הצווים הגרמניים - ובכלל זה סיוע ליהודים - היו האכזריים ביותר בכל אירופה הכבושה, והדבר הרתיע את האוכלוסייה המקומית. אף על פי כן גם בתנאי הפחדה אלו היו חסידי אומות העולם - אם כי מעטים - שסיכנו את חייהם והושיטו עזרה ליהודים.

ההתקפה הצבאית של גרמניה על ברית המועצות לוּותה בתעמולה שעיקרה הפן האידאולוגי הנאצי של המלחמה ב"יודו-בולשוויזם". למן היום הראשון לפלישה ובכל תקופת המלחמה הדגישה התעמולה הגרמנית שאין הגרמנים נלחמים בעם הרוסי או בעמי ברית המועצות האחרים אלא בעילית היהודית-בולשוויקית המקיפה את סטלין וביהודים כולם שהם שליטיה האמִתיים של המדינה הסובייטית.

הוצאה להורג בידי האיינזצגרופן, ברית המועצות, 1941-1942

תגובתם של היהודים בברית המועצות להשמדה הייתה לחימה. לתופעת ההתארגנות המחתרתית בגטאות -ובייחוד לתופעת הבריחה ליערות ולחימתם של רבבות יהודים בשורות הפרטיזנים - ולהיקפן של תופעות אלו לא היה אח ורע בארצות אירופה האחרות.

אחת התוצאות של השואה בשטחים הכבושים של ברית המועצות, מלבד מספר הנספים הגדול, הייתה חיסול השטעטל, העיירה הקטנה שייחדה את החיים היהודיים במזרח אירופה במשך מאות שנים. חלק מהיהודים שגרו בערים שהיו מרוכזים בהן מפעלי תעשייה ומוסדות ממלכתיים ושבהן היו גם צומתי תחבורה ואמצעי תחבורה פונו, אך בעיירות הקטנות לא היה פינוי מאורגן, והיהודים נשארו בהן וסופם שנרצחו. הניצולים המעטים מעיירות אלו לא שבו אליהן אלא התרכזו בערים הגדולות. השואה ומאורעותיה שמו קץ גם להתיישבות החקלאית היהודית בעשרות רבות של כפרים וקולחוזים, בעיקר באוקראינה ובקרים. לאחר השואה מנע בדרך כלל הממשל הסובייטי מהחקלאים היהודים שפונו, ניצלו ושבו לבתיהם לשוב ולהקים את משקיהם.

על אף שמחת הניצחון על גרמניה לא זכו היהודים ניצולי התופת הנאצית לחיים שקטים ורגועים אחרי המלחמה. נוסף על הקשיים האובייקטיביים שנערמו בדרכם של כל אזרחי ברית המועצות באותה העת, נתקלו היהודים באנטישמיות חזקה של האוכלוסייה המקומית ושל הממסד הממלכתי, והיא הקשתה עליהם את השיקום.

הספר יצא לאור בסיוע ועידת התביעות וקרן הזיכרון לתרבות יהודית. 

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה  ©2004 כל הזכויות שמורות