|
זרים, אויבים, מסוכנים
תדמית היהודים בעיתונים
הפולניים-קתוליים בשנות ה-30
מאת ד"ר
דוד זילברקלנג
 |
|
הארכיבישוף אדם סאפייהה |
"זרים",
"אויבים", "מסוכנים", "רעל", "מושחתים", "מלאי שנאה", "עוינים",
"מזיקים", "משחיתים", "גידול", "פורנוגרפיים", "מועלים", "טפילים",
"טורפים" - תיאורים אלו של יהודים אינם ציטוטים ממשנתה של המפלגה
הנאצית אלא שפת השיח בעיתונים הפולניים-קתוליים האינטלקטואליים בשנות
ה-30. במאמרו האמיץ והמדאיג "זרים, אויבים, מסוכנים: תדמית היהודים
ו'הבעיה היהודית' בעיתונים של האינטליגנצייה הקתולית בשנות ה-30
בפולין" שפורסם לא מכבר בכרך 32 של יד ושם - קובץ מחקרים,
ד"ר דריוש ליביונקה, מרצה בכיר במכון להיסטוריה של האקדמיה הפולנית
למדעים בוורשה, נותן למילים לדבר בעד עצמן.
ד"ר
ליביונקה מציין ציטוט אחר ציטוט, מחבר אחר מחבר, עורך אחרי עורך, כתב
עת אחר כתב עת - בכולם נימה דומה. היהודים גודפו בלהט ובאמונה ולעתים
בשפה הדומה לשפתם של הנאצים בגרמניה. בשנות ה-30 הייתה "השאלה
היהודית" לנושא העיקרי של הפוליטיקה בפולין, מסביר ליביונקה; ללא קשר
לאופי כתב העת, קהל היעד שלו או נטיותיהם הפוליטיות של עורכיו,
הדחיפות למציאת "פתרון" לבעיה זו העסיקה מאוד את העיתונים
האינטלקטואליים הקתוליים.
נראה
שעיתונים אלו פחדו יותר מכול מיהודים מתבוללים. "אין טיפוס תרבות
מסוכן יותר מ'יהודי מתבולל'", כתב העורך של
Głos Narodu
ב-1937. יהודי זה היה "כלי משחית", ואילו היהדות כשהיא לעצמה על
תומכיה המסורתיים, על פי הגדרתם של העיתונים, היא "דת הפכפכה [...]
לא מוסרית, רדודה, חסרת טעם ופורמליסטית" וגם "צורה של חומרנות".
יהודים נחשבו קומוניסטים חורשי מזימות וקפיטליסטים אשר גנבו את העושר
הפולני; הם היו גזע זר שהעלה מוגלה כמו מורסה על גופה של האומה
הפולנית. לכן היה המאבק להצלת הגוף והנפש של האומה הפולנית מהיהודים
הנתעבים מאבקו של העם הפולני המאוים שהייתה לו "הזכות" להגן על עצמו
מהיהודים "בכל הדרכים הכשרות".
על גישות
האינטלקטואלים הפולנים-קתולים כלפי יהודים בתקופה זו השפיעו מאוד
הפרוטוקולים של זקני ציון הנודעים לשמצה. סטניסלאו טצ'צ'אק היה
המצדד הידוע ביותר במהימנותם במחצית השנייה של שנות ה-30. טצ'צ'אק
היה כומר מלומד ומכובד מאוד, וקהל הקוראים שלו היה גדול, במיוחד בכתב
העת
Przegląd Katolicki.
הכבוד שחלקו לו העיתונים הקתוליים העניק חשיבות למאמריו
האנטי-יהודיים. היהדות הואשמה שהיא "מערכת של בוז בלי שמץ של הסלחנות
ושל האהבה הנוצרית". ודאי שלא עודף של "סלחנות ואהבה" הניעו את
המחברים הפולנים-קתולים ואת העורכים האלה להתקיף את היהודים התקפה
לוהטת כל כך, ברשעות ובנחישות, בעשותם את כל שביכולתם כדי לשלהב את
האווירה האנטישמית שכבר הייתה קיימת במידה רבה בפולין.
מה יכלה
להיות התוצאה של עוינות מרוכזת וכמעט אחידה זו? במאמר שנכתב
ב-
1936 הזהיר הארכיבישוף
של קרקוב, אדם סאפייהה, ממעסיקים יהודיים "שתאוות הבצע מסנוורת אותם
כל כך, שהם אינם מסוגלים לראות את הסכנות האורבות להם, מנצלים ניצול
חסר רחמים ומתעשרים מעשיית עוול לאנשים אחרים". אותו סאפייהה סירב
לאחר המלחמה להיענות לבקשתם של מנהיגי שארית הניצולים היהודים שיגנה
את האנטישמיות ואת ההתקפות הגופניות הנפוצות על ניצולים יהודים
בפולין.
|
 |
|
יד ושם - קובץ
מחקרים יוצא לאור בסיוע קרן הזיכרון לתרבות יהודית. |
האווירה
האנטישמית הארסית אשר לפני המלחמה בפולין קיבלה עידוד והחמירה בגלל
העיתונים האינטלקטואליים הפולניים-קתוליים בהחלט אינה מלמדת שכל
הפולנים היו משתפי פעולה פעילים של הנאצים בזמן מלחמה. ברם, שני
מאמרים שיתפרסמו בכרך הבא של יד ושם - קובץ מחקרים מדגימים
כיצד המשיכו הפולנים לראות ביהודים "אחרים", "זרים" ו"בלתי רצויים"
ומלמדים שגורלם של היהודים בזמן השואה וצורכיהם אחרי השואה עוררו אך
מעט אהדה. ג'ואנה מיכליץ מתארת את גישות הפולנים בזמן המלחמה כלפי
יהודים, ונטליה אלקסיון מציגה את גישות הכנסייה הפולנית כלפי ניצולים
יהודים בשנים שמיד לאחר המלחמה, ושתיהן מלמדות כמה מעט השתנה מאז.
לאחר קריאת מחקרו של ליביונקה, אולי ממצאיהן אינם מפתיעים. אולם
הסיפור המסופר בשלושת המאמרים מזעזע, ולנוכח התגברות ההתבטאויות נגד
היהודים והשימוש החוזר בסטראוטיפים אנטישמיים ישנים, מתגבר גם הצורך
בהסתכלות פנימה.
הכותב
הוא עורך יד ושם - קובץ מחקרים.
יד
ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות |
