האמנות כשפה

יצירות וידאו ארט במוזאון החדש לתולדות השואה

מאת יפעת בכרך-רון

ציורים, רישומים ויצירות וידאו ארט הם בדרך כלל נחלתם של מוזאונים לאמנות ושל גלריות, אך את כולם יהיה אפשר למצוא במוזאון החדש לתולדות השואה. שילובן של יצירות אמנות מתקופת השואה ושל יצירות אמנות בת זמננו כחלק אינטגרלי מהתצוגה במוזאון שעניינו היסטוריה הוא מהמייחד את המוזאון החדש לתולדות השואה ביד ושם. הרעיון חדשני וראשוני: כלים אמנותיים בלבד יציגו נושא ורעיון שלם במוזאון שמספר סיפור היסטורי - העולם היהודי שהיה לפני השואה יוצג בתחילת המוזאון, ובסופו יובאו הגיגי נפש של יהודים. שילוב יצירות אמנות של יוצרים עכשוויים במוזאון שמציג נושא היסטורי והביטוי הרחב שיינתן לאמנות בכלל במוזאון החדש משקפים את הגישה הרב תחומית שיד ושם נוקט בכל תחומי הנחלת הזיכרון, לרבות הוראת השואה. "יצירות אמנות יהיו אמצעי חשוב לביטוי העולם האישי, הפנימי והרב ממדי של הקרבנות ובד בבד האמנות כשפה תסייע בהעברת הסיפור ההיסטורי. אנו מאמינים כי השימוש בכלים בין-תחומיים יוביל בסופו של דבר להעמקה ולהרחבה של הידיעה ולהגברת העניין והסקרנות אצל המבקר", אומר האוצר הראשי של המוזאון ויושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו.

תמונת העיירה קולבושובה בפולין בתחילת שנות ה-30. את התמונה הרכיבה מיכל רובנר משבעה קטעי סרט שונים שעובדו ונשזרו ליצירת תמונה אחת.

"בכל מוזאון העיקר והדגש הוא בחוויה היות שמוזאון אינו ספר היסטוריה. אמנות מטבעה יוצרת חוויה רגשית, לכן הערך של יצירת אמנות במוזאון היסטורי אינו רק בתיעוד אלא גם בהיבט הרגשי שמעצים את החוויה", מציינת אוצרת המוזאון ומנהלת אגף המוזאונים ביד ושם יהודית ענבר.

מעצבת המוזאון דורית הראל הציעה שנושא העולם היהודי שהיה לפני השואה יוצג על ידי מיצג אור-קולי בלבד ולא בְתערוכה. יועץ המדיה של יד ושם בוריס מפציר פיתח את הרעיון והציע להציג את העולם היהודי שהיה לפני השואה באמצעות אמנות בת זמננו – וידאו ארט. תהליך בחירת האמנים שייצרו את מיצגי הווידאו ארט היה ארוך ומקיף ונעשה בכמה שלבי סינון. לבסוף בחרה הוועדה בראשותו של אבנר שלו בשני אמנים ישראלים – מיכל רובנר ואורי צייג - ועבודותיהם יוצגו במוזאון. עוד החליטה הוועדה כי היוצרים יעשו שימוש בחומר תיעוד מקורי בלבד מארכיון יד ושם ומארכיונים אחרים בעולם.

האמנים שנבחרו הם אמנים פורצי דרך ובעלי שם בעולם. מיכל רובנר הציגה בעת האחרונה תערוכת יחיד במוזאון ויטני בניו יורק ונבחרה לייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. אורי צייג הציג יצירות בביאנלה האחרונה באיסטנבול, בביאנלה יוקוהמה ביפן, במרכז Georges Pompidou בפריז ובביאנלה Kwangju בדרום קורֵאה.

האמנית מיכל רובנר נבחרה ליצור את הווידאו ארט בכניסה למוזאון, יצירה שתציג את העולם היהודי שהיה באירופה לפני השואה. היצירה – תרומת קרן קלור לישראל - תוקרן על קיר של 13 מטר שרוחב בסיסו 11 מטר המהווה את המשולש המזרחי של מבנה המוזאון, ואורכה של היצירה יהיה כ-10 דקות – כל זאת על פי תכנית העיצוב שקבעו אוצרי המוזאון החדש ומעצבת המוזאון דורית הראל. היצירה תהיה מסע לתוך עולם שהיה ואיננו ותתאר חיי יום-יום יהודיים דינמיים ותוססים בתוך החברה והמקום שבו חיו היהודים. בבניית היצירה נאלצה רובנר להתגבר על מכשולים רבים. הקושי העיקרי היה שכמעט אין בנמצא סרטים המתעדים את חיי היהודים מהתקופה שלפני השואה, והחומרים שנמצאו רובם סרטונים ביתיים שאיכותם הטכנית ירודה. "האתגר היה ליצור בנייה מחדש של סביבת חיים, לקחת את אותם קטעי סרטים ולהמס את המסגרות לתוך הרקע, כפי שהם, היהודים, היו חלק אינטגרלי ברקמת החיים", מציינת רובנר. "לאורך כל תהליך העבודה אני מודעת לזכות הגדולה שניתנה לי – אדם ואמן - לגעת בחומרים האלה. בד בבד אני חשה את האנושיות ואת העצמה של העולם שאבד לנו".

אלבום וירטואלי שיצר אורי צייג - מקבץ רחב יריעה של תצלומי כתבי יד מקוריים מתקופת השואה

יצירת הווידאו ארט של אורי צייג תהיה הפרק האחרון של המוזאון, לפני היציאה. המיצג של צייג יתבסס על כתבי יד - יומנים, מכתבים, רשימות וזיכרונות - מתקופת השואה ושל ניצולי שואה. בפינת החדר יוצג "אלבום וירטואלי" מתדפדף, ובו מקבץ רחב יריעה של תצלומי כתבי יד מקוריים מהתקופה עצמה. על הקיר המזרחי של החדר יוקרנו אותיות רוחשות ומשתנות שיתגבשו למשפטים מוארים המבטאים את רוח האדם שנשמרה בתופת (ראו בשער). אורי צייג: "העבודה הזאת בנויה על דימוי קיר – אותיות מרצדות באור ופנס, כאותו פנס המשמר של המחנות, שידגיש את האמירות הכתובות". צייג הוסיף: "מתוך חשיפה למראות הקשים ביותר, תמונות מתוך הגיהינום ממש, בחרתי אט-אט במילה הכתובה, במחשבה הסדורה וברוח האמונה חסרת הפנים. החדר הוא תיבת תהודה ליצירה, שקראתי לה מיתר, ליופי האנושי של מה שנותר".

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה  ©2004 כל הזכויות שמורות