מגדירים מחדש "התנגדות יהודית"

גישה חינוכית מתפתחת

מאת דורון אברהם

מגדירים מחדש "התנגדות יהודית"

מאירועי בית הספר המרכזי להוראת השואה

טקסים ופעילויות חינוך לקראת יום הזיכרון תשס"ג

בתקופת השואה, בקרב היהודים בגטאות, בין האסירים במחנות הריכוז וההשמדה ובשורות הפרטיזנים ביערות שבה ועלתה השאלה אם וכיצד להתנגד למעשי הדיכוי וההשמדה של הנאצים. לאחר השואה היה נושא ההתנגדות לחלק אינטגרלי מעיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית ובמוסדותיה.

לאחר קום המדינה התעצב הזיכרון, האישי והקולקטיבי, בהשפעת האידאולוגיה של אותו זמן, והיא באה לידי ביטוי בדמות של צבר גאה, חזק ולוחם. אמנם הצורך החברתי והלאומי יצר מקום מיוחד בזיכרון הקולקטיבי לקרבנות השואה, אולם הדגש הושם בהנצחת המורדים – אותם יהודים שהתנגדו לנאצים בכוח הנשק. הלחימה והעמידה האיתנה היו מופת בגיבושה של הזהות הלאומית החדשה: לא עוד בריחה ומסתור אלא עצמה וגאווה.

בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל לא היה נושא השואה חלק אינטגרלי ומחייב של תכנית הלימודים, ורק במקרים ספורים הגיעו ניצולים לבתי הספר בארץ כדי לספר את סיפוריהם. להעמקת תודעת הלחימה היהודית המזוינת בשואה בקרב בני הנוער תרמו גם מוסדות ההנצחה והאנדרטאות שהבליטו את מקומם של הלוחמים: בית לוחמי הגטאות, יד מרדכי (על שם מרדכי אנילביץ'), משואה – יד לחברי תנועות הנוער הציוניות, אנדרטת המרד בגטו ורשה של נתן רפפורט ועוד.

במהלך השנים, עם הכרת סיפוריהם של הניצולים ועם התגברות המודעות לסבלם בשואה, הופנתה תשומת הלב של החברה הישראלית לדרכים אחרות של התנגדות יהודית. מעתה ניצבו לצדו של היהודי האוחז בנשק למול צורריו גם היהודים שטיפחו סיוע הדדי, תשתית חינוך בסיסית וחיי דת ותרבות, יהודים שעלה בידם לגבור על הניסיון של הנאצים להאביד את צלם האנוש של היהודים. מושג הגבורה נעשה יחסי והתפרש על פי המציאות הנוראית של השואה.

התמורות בתודעה ובזיכרון הקולקטיביים קיבלו ביטוי גם בהוראת התנגדות היהודים במערכת החינוך בישראל. אמנם מערכת החינוך לא חדלה מלטפח את זיכרון המרי היהודי אך החלה לתת מקום גם לביטוייה האחרים של ההתנגדות - מוסדות העזרה ההדדית ושימור המשפחה היהודית ואורחותיה – ומאז תחילת שנות ה-80 יש להם ולביטויים אחרים של עמידה בשואה מקום נכבד בתכניות הלימודים בחינוך הפורמלי והלא פורמלי.

מאז הקמתו בשנת 1994, בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם מלמד על ההתנגדות היהודית בשואה לפי תפיסה זו. הוא עורך למורים השתלמויות על ביטוייה השונים של התנגדות היהודים בתקופת השואה, בהן "העמידה היהודית בתקופת השואה", "המרד" ו"מרידות והתנגדויות". סטודנטים, תלמידים וחיילים שמבקרים באתר יד ושם משתתפים בסדנה בנושא "התנגדות שבחומר, התנגדות שברוח – גבורה יהודית בתקופת השואה" ובסיור אנדרטאות –האנדרטה של נתן רפפורט, "הקרון", פסליה של אלזה פולק ועוד - המעלה דילמות של התנגדות יהודית בתקופת השואה.

בית הספר גם הפיק ערכות לימוד, עזרי לימוד ותכניות לימוד שעניינם התנגדות היהודים בתקופת השואה או שיש בהם פרקים על הנושא: פנים רבות לגבורה – תולדות יהודי קרקוב בתקופת השואה, מסביבנו חומות ושואה וזיכרון. בקרוב תצא לאור תכנית הלימוד עד הנשימה האחרונה העוסקת בהתנגדות המזוינת של היהודים בשואה, וכן בעמידתם הרוחנית. יחידה זו נכתבה בסימן שישים שנה למרד גטו ורשה ומלמדת את דרכי ההתנגדות השונות של היהודים בימי השואה בצל האיום המתמיד והממשי על חייהם. תצלומים מהגטאות, מהיערות וממחנות המשפחה ויצירות אמנות משמשים להצגה ולניתוח של האירועים המרכזיים של ההתנגדות היהודית לסוגיה. היחידה הופקה בסיוע אגודת ידידי יד ושם באנגליה וגרטה בוכאלטר ז"ל.

העיסוק המתמשך והנרחב של החברה הישראלית בכלל ושל יד ושם בפרט בנושא השואה יוצר תהליך של הרחבה ושל הגדרה מחדש של מושג ההתנגדות היהודית בזמן השואה.

הכותב הוא מנהל במגמה לפיתוח תכניות לימוד בבית הספר המרכזי להוראת השואה.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה  ©2004 כל הזכויות שמורות