אגף הנצחה והסברה

בשנות השמונים של המאה ה- 17, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, יוזף ה-II, בנה לכבוד אמו, הקיסרית מריה-טרזה, עיר מבצר קטנה באזור פסטורלי בצפון מערב בוהמיה, כשישים קילומטרים מפראג. טרזין (עירה של טרזה בצ'כית), נבנתה בכוונה למנוע כל ניסיון פלישה של צבא פרוסיה מצד צפון. העיר, שכל גודלה היה כקילומטר מרובע, הייתה מוקפת חומה ושוחת מים. בניניה הגדולים אוכלסו על ידי חיילים, קצינים ובני משפחותיהם.

במרכז העיר היה גן עם צמחיה עשירה ועצים גדולים. במשך 150 שנה, מאז שנבנתה, לא נזקקה טרזין לעמוד במבחן תפקודה ההגנתי. אולם, שנים מועטות לאחר פלישת הגרמנים לחבל הסודטים ולפראג, פניה של העיר וגורלה - השתנו לעד. ריינהרד היידריך, עוזרו של אדולף אייכמן, הציע שהעיר תשמש כמחנה מעבר לרבבות היהודים הצ'כים ויהודי הארצות השכנות בדרכם לאושוויץ ולמרכזי השמדה אחרים במזרח. בין ה- 23 בנובמבר 1941 - היום בו הגיע המשלוח הראשון לטרזין - לבין ה- 8 במאי 1945 - היום בו שוחרר המחנה בידי הצבא הרוסי - עברו בטרזין כ- 140,000 יהודים. הגטו, שכולו נוהל מבחינה אדמיניסטרטיבית בידי היהודים, לא היה דומה לאף מחנה אחר. למרות הצפיפות האיומה, המחלות והרעב, המתח החברתי וההוצאות להורג, הייתה בגטו פעילות תרבותית אמיצה יוצאת דופן. פעילות זו המשיכה באופן טבעי את הפעילות התרבותית שהתנהלה במחתרת בפראג, מאז פורסמו חוקי נירנברג ב- 1939. אסירים רבים, שמצבם הגופני והנפשי אפשר להם זאת - השתתפו בהרצאות, במופעי התאטרון והמוזיקה. האוכלוסייה בגטו טרזין כללה מספר רב של אנשי רוח, אמנים, מוזיקאים, סופרים, רקדנים ושחקנים שמצאו קהל רב הצמא ליצירותיהם.

חיי המוזיקה

מגוון האפשרויות בתחום המוזיקה היה נרחב ביותר; היו קונצרטים של מוזיקה יהודית, של מוזיקה קלה, ג'ז וקברט, אופרה, אורטוריו, רסיטלים לכלי נגינה ורסיטלים קוליים,
כמו גם הופעות של מקהלות ורפרטואר סטנדרטי למוזיקה קמרית ולתזמורת. מלחינים בעלי שם פעלו בגטו טרזין כויקטור אולמן, פוול האס, הנס קראשה וגדעון קליין. המוזיקה שנכתבה בגטו משקפת נטיות חשובות בנות הזמן בד בבד עם מציאות של הסגר. עבור קהל המאזינים בגטו עושר החיים המוזיקליים בטרזין דמה למבחר בכל עיר גדולה.

מפעל ההנצחה למוזיקה מטרזין

מפעל ההנצחה למוזיקה מטרזין, תחת חסותו של ווצלב האוול נשיא הרפובליקה הצ'כית, נוסד בשנת 1987 על ידי דיויד בלוך, פרופסור חבר למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מטרת המפעל היא לעורר מודעות והערכה להישגים וליצירות של מוזיקאים מגטו טרזין על ידי קיום קונצרטים, הקלטות, הרצאות, מחקר ופרסומים. מוזיקה שנכתבה לפני המלחמה על ידי מלחינים שהיו בגטו טרזין לא פחות חשובה למפעל ההנצחה.
תחת ניהולו האמנותי של דיויד בלוך המפעל עובד על אנתולוגיה למוזיקה מטרזין ועל תשעה קומפקט דיסק המתעדים את כל הרפרטואר של הגטו. ארבעה דיסקים ראו אור עד כה: מספר I- גדעון קליין, מספר II - ויקטור אולמן, מספר III - הנס קראשה, מספר IV -אל ספוד- שירה ומוסיקה עברית ויהודית. ההקלטות נעשו על ידי קוך אינטרנשיונל.
מפעל ההנצחה מוציא לאור כ - 45 יצירות מטרזין הכוללים מוזיקה קאמרית, מוזיקה קולית ומוזיקה לפסנתר.

שיתוף הפעולה בין יד ושם ומפעל ההנצחה למוזיקה מטרזין

יד ושם ומפעל ההנצחה הפיקו מספר קונצרטים ביניהם האנס קראשה (1993), ארבעה מלחינים צ'כים-יהודים - אולמן, האס, קראשה וקליין (1995), קונצרטים שתוכניותיהם זהות לקונצרטים שנערכו בטרזין (קליין, בטהובן, ברהמס - רביעית כלי מיתר, שומן, אולמן, ברהמס - עבודות לפסנתר) ותוכניות אחרות. יד ושם מעורב גם בפרסומי המפעל המוזכרים לעיל ובהמשכו של מפעל האונתולוגיה.