דבריו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון זאבי פרקש, בכינוס:

"...כשעליתי ארצה

אחרי מלחמת העולם השנייה,

הייתי פוגש את צעירי הארץ,

ומאזין לשיריהם ולהגם

בבחינת ראשון-

כבני אדם- יהודים,

שיש להם הכרה ברורה

שאכן הם כותבים מגילת

יוחסין חדשה, שמתחילה בהם!!

ובחושבי על מגילת היוחסין

שנשרפה באירופה,

היה לי צער כפול

על בני הדור המצוין הזה

של ישראלים צעירים,

שבשעה שיתבגרו ויזדקנו,

אפשר אפילו- שלא ידעו

על מה הם צריכים לבכות."

מדברי אבא קובנר, נובמבר 1983

לעיתים קרובות אני שותף לתחושה שבני העם הזה ורבים מאזרחי המדינה, לא מודעים מספיק לשורשי זהותם, ולמקורות תרבותם.

אני מאמין באמונה שלמה בצורך לדעת "מאין באת" על מנת שביחד נדע "לאן ללכת"!!

הבסיס לזהותו של כל אחת ואחד – כפרט, כקהילה, כעם שואב את עוצמתו, את שורשיו, משני מקורות בסיסיים:

המסורת, ההתנסויות, החוויות, התרבות, וההתמודדויות וההיסטוריה של כל אחד מאתנו ביום-יום, במציאות החיים היום – יומית.

השילוב הזה שבין המסורת, התרבות, ההיסטוריה עם:

1. מה שבא איתנו מהבית.

2. עם המאבק וההתמודדות היום- יומית;

3. ועם המציאות העכשווית:
 הם אלה אשר מעצבים את הזהות והייחודיות של כל אחד מאתנו. והם אלה שעצבו את הזהות והייחודיות של מדינת ישראל.

השואה הינה חלק בלתי נפרד מהשורשים שלנו ומתפיסת עולמנו- ועל כן אין לי ספק שהיא גם משפיעה על אופן ההתמודדות שלנו עם המציאות היום – יומית בתעצומות הנפש, ובכוחות אותם אנחנו שואבים ממה שספגנו בבית. [לפחות של אלה מאתנו שגדלו בבתים של ניצולי שואה].

החיים והניסיון של הורי, החיים שלהם  בגולה שלפני השואה, המאבק על ההישרדות ועל החיים בשואה, והחיים בצל השואה בגולה לפני עלייתנו ארצה, וההתמודדות כעולים חדשים בארץ עם קשיי היום-יום ועם בעיות הקיום,

הם= הם השורשים שלי!

הם= הם השורשים של כה רבים מאתנו

הם גם מקור הכוח- המניע שלנו!

בקוד התרבותי שלנו, בגנטיקה הזו, ב-D.N.A שלנו, טבועים עמוק בדם קורבנות השואה:-

1. האחריות האישית של כל אחד; לעשייה, ליצירה, לשליחות, ולתרומה לקהילה: להבין כי למרות הקשיים ועומס האתגרים, צריך "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית". זה הכוח שבתקווה, זו הנחישות, וההתמדה למען החיים, למען הזכות לשרת את המולדת ואת העם.

2. בגנטיקה זו קיים הצווי של; לעולם היה אדם!!

3. ב- D.N.A הזה קיים גם; "כל ישראל ערבים זה לזה" הגורל של ביחד, ההבנה שביחד,מאוחדים, אין כח שיכול לנו!! השואה והמאבק על התקומה לימדו אותנו;

-שלבד אי אפשר לשרוד

-שלבד אי אפשר לנצח.

4. בגנטיקה הזו מדינת ישראל איננה דבר מובן מאליו:-
   "אנחנו לא רק חיים בישראל"; בבית למדתי ש"מדינת ישראל חיה בתוכי".

אם נדע את אלה, אם נזכור לעד, ואם נחקור ונלמד: אזי נבין כולנו את המחויבות המוסרית וגם את האחריות הלאומית שיש לנו בבואנו לעשות שימוש ארצי, חסר רסנים, בשואה ובסמליה!!! 
על כל אלה ועוד, גאה אני להימנות עם חברי המועצה הציבורית למען "פרויקט תרומת ניצולי השואה להקמת המדינה ולביסוסה".

אני משוכנע כי מפעל חשוב זה ישמש מנוף לחיזוק המודעות הציבורית לתרומה הייחודית של שרידי השואה למדינה ולעם!!

אני מברך את "יד ושם" ואת כל השותפים ליוזמה ולמימושה.

אסיים בתקווה שחששו של אבא קובנר לא יתאמת. ביחד נפעל על מנת שבני הדור המצוין הזה של ישראלים צעירים, בשעה שיתבגרו ויזדקנו, ידעו על מה הם צריכים לבכות.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות