|
בשם
"ליל הבדולח" מכנים את הפוגרום
שהתחולל ברחבי גרמניה ואוסטריה בליל
9-10 בנובמבר 1938. הפוגרום תואר רשמית
כהתפרצות ספונטנית שבאה בתגובה על
רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות
גרמניה בפריס ארנסט פון ראט, בידי צעיר
יהודי פולני בן שבע-עשרה הרשל גרינשפאן.
הצעיר התנקש בחיי פון ראט אחרי שמשפחתו
גורשה יחד עם עוד 17000 יהודים בעלי
אזרחות פולנית שחיו בגרמניה לשטח הפקר
שבין שתי המדינות . הפרעות היו שיא חדש
של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה
ואוסטריה, שהחלו
עם ה"אנשלוס" - סיפוח אוסטריה
לגרמניה- במרס
1938 ונטלו בהם חלק כמעט כל גורמי הממשל
הנאצי. צווים וחוקים פגעו במעמדם האישי
והציבורי של היהודים והחריפו את
בידודם מן
החברה הכללית. הגסטפו והס.ס אסרו המוני
יהודים באמתלה של הפרת תקנות מנהליות
או של העדר תעסוקה ונכלאו במחנות
הריכוז דכאו בוכנוולד וזקסנהאוזן.
בעלי תפקידים במפלגה הנאצית עודדו
התקפות מקומיות ועל בתי עסק של יהודים
ועל בתי כנסת. מדיניות ההגירה-מאונס החריפה,
ויהודים הוכרחו לעזוב את הרייך הגרמני
מבלי להתחשב במכשולים על דרך ההגירה של
היהודים שרב מדינות העולם סגרו בפניהם
את שעריהן.
בעקבות
ההתנקשות ב-7 בנובמבר שבה נפצע פון ראט
יצא ה- Voelkischer
Beobachter
ביטאונה הרשמי של המפלגה הנאצית,
במאמר ראשי מתלהם נגד היהודים
ובעקבותיו החלו כבר ב-8 בנובמבר פרעות
ביהודים במקומות שונים בגרמניה. עם
מותו של פון ראט ב-9 לנובמבר רמז גבלס
בנאום שנשא בפני ה"לוחמים הותיקים
" של המפלגה הנאצית שהגיע הזמן לפעול
נגד היהודים. בו בלילה
נשלחו ההנחיות הדרושות לכל רחבי
המדינה, והס.ס עודד את ההמון , בהתאם
להוראות ,לקחת חלק בפרעות. חלונות
ראווה נופצו והחנויות הפרוצות נשדדו.
שברי הזכוכית שכיסו את המדרכות נתנו
לפוגרום את שמו "ליל הבדולח" או
"ליל הזכוכיות המנופצות" .מאות
בתי כנסת הוצתו ונהרסו.
בתי היהודים הותקפו ויהודים רבים
נפגעו .נעצרו כ-30000 יהודים ,רובם אמידים
ובעלי השפעה, לעתים קרובות על פי
רשימות מוכנות מראש. העצורים נשלחו
למחנות הריכוז שם התייחס אליהם הס.ס
באכזריות רבה. ב-10 בנובמבר הסתיימה
באופן רשמי ההתנפלות האלימה, ואולם
במקומות רבים היא נמשכה עוד כמה מספר .
לפי
דוחות רשמיים של הנאצים
נשרפו או נהרסו 815 חנויות , 29 בתי
כלבו ו171 בתים ודירות של יהודים . 267 בתי-כנסת
הוצתו או נהרסו כליל , (שמספר זה היה חלק
קטן בלבד ממספר בתי הכנסת שנחרבו למעשה)
ו91 יהודים נהרגו ,נוסף למאות היהודים
שנספו במחנות הריכוז.
אחרי
הפוגרום המשיכו השלטונות הנאציים
לפרסם הוראות מנהליות וחוקתיות שמטרתן
הייתה להשלים את תהליך האריזציה לטובת
המדינה, החשת ההגירה ובידודם הגמור של
היהודים מן האוכלוסייה הכללית וחיסול
הקהילות היהודיות. על
הקהילה היהודים הואל קנס קיבוצי של
מיליארד מרק שילומים כביכול שעל רצח
פון ראט, הופקעו
תשלומי הביטוח ועל בעלי העסק היהודים
הוטלה האחריות לתיקון הנזקים. אסירי
מחנות הריכוז ששרדו שוחררו מי להגירה
מידית ומי לאריזציה של רכושו ורבים מהם
לשני הדברים כאחד.
|