מטוס גרמני בשמי מחנה פלשוב.  תצלום מתוך אוספו הפרטי של אמון גת (15AO4)

מעשיו של אוסקר שינדלר בתקופת השואה זכו לפרסום ניכר, בעיקר מאז יציאתו לאקרנים של הסרט "רשימת שינדלר" ב-1993.

ישנו תיעוד מקורי רב על האיש ועל פעילותו, כמו על מחנה הריכוז/עבודה פלשוב, שמרבית האנשים שהוא הציל היו אסיריו.  

לאחרונה נתגלתה ע"י מר יאיר שור בארכיון הלאומי של ארה"ב במסגרת מחקרו על מחנה הריכוז פלשוב שליד קרקוב עדות מצולמת יוצאת דופן לסיפור זה.  

מחנה פלשוב הוקם בסתיו 1942 כמחנה עבודת כפיה עבור יהודי קרקוב הסמוכה.  הוא נוהל ע"י מפקדת ה-SS המקומית, אבל עד להפיכתו למחנה ריכוז רשמי  של ה-SS ב-11 בינואר 1944 רוב שומריו היו אוקראינים.  המחנה הורחב בהדרגה המהלך שנות פעילותו הוא כלל קסרקטין SS, בתי מלאכה שונים, מחנה נשים ומחנה גברים.

במחנה נכלאו גם פולנים והחל מיולי 1943 הם נכלאו בנפרד מהיהודים.  בסך הכל מעריכים שנכלאו במחנה כ-150,000 אסירים, רובם יהודים¹; מתוכם נרצחו כ-8,000.

בשיא תקופת פעולתו של המחנה – מפברואר 1943 ועד ספטמבר 1944 פיקד עליו קצין ה-SS אמון גת (Amon Goeth).  

לאחר הפיכת המחנה למחנה ריכוז הובאו אליו גם יהודים הונגרים וסלובאקים. החל ממאי 1944 היתה התנועה אל המחנה ומחוצה לו גבוהה במיוחד והמחנה שימש כמחנה מעבר ליהודים בדרך לאושוויץ או למחנות ריכוז אחרים. רק בסתיו החל פינוי המחנה ואסירים הפסיקו להגיע אליו². בספטמבר 1944, במסגרת צמצום המחנה ותחילת פירוקו פתחה יחידה מיוחדת של ה-SS את הקברים ההמוניים במקום וטשטשה את עקבות הפשע ע"י שרפת הגופות. ³אחרוני היהודים נשלחו מהמחנה לאושוויץ ב-17 בינואר 1945 – שלושה ימים בלבד לפני כיבוש קרקוב ע"י הצבא האדום.

אסירי פלשוב הועבדו ע"י הגרמנים במספר רב של מפעלים ובתי מלאכה בתוכו ומחוצה לו.

אוסקר שינדלר – תעשיין ואיש עסקים גרמני – החזיק במפעל אמייל באזור התעשיה Zablocie

בדרום העיר והעסיק בו יהודים מהגטו עד לחיסולו באמצע 1943.  לאחר מכן הוא הפך את מפעלו למחנה-חוץ של פלשוב וכך עלה בידו להציל כ-900 יהודים מהמחנה.

תצלומים רבים שרדו ממחנה פלשוב.  חלקם הגדול צולמו ע"י אנשי SS ששרתו במחנה.  המפקד אמון גת עצמו הרבה לצלם וחלק מתצלומיו נמצאים בארכיון יד ושם. 

מעבר לכך, התברר כי יחידת צילום מיוחדת של חיל האויר הגרמני צילמה לפחות פעמיים – ב-3/5/1944 וב-28/12/1944 את קרקוב ואת המחנה.  התצלומים נערכו במקור כנראה למטרות מיפוי, אבל מאוחר יותר הם קיבלו משמעות שונה.

התצלומים ממאי מעניינים במיוחד משום שהם מראים את המחנה בתקופה בה הוא היה בשיא פעילותו כמחנה ריכוז.  באחד התצלומים ניתן לראות היטב את כל פרטיו של המחנה (1_7836).

ניתן לזהות בקלות את השער, מגרש המסדרים, צריפי האסירים, הוילה של המפקד אמון גת (אשר ממרפסתה ירה גת באסירים שעבדו בתוך המחנה כפי שנראה בסרט "רשימת שינדלר" ⁴

מפעל הכבלים ליד הכניסה למחנה, והמחצבה מצפון לו. מחצבה זו נבנתה לאחר הקמת המחנה על אתר בית הקברות היהודי הישן של Podgorze, שמצבותיו פורקו ושימשו לריצוף דרכים בתוך המחנה ⁵. חלק גדול מאסירי המחנה הועבדו  במחצבה ונערכו בה גם הוצאות להורג רבות ביריה.

בתקופה זו הוחל כאמור במשלוח האסירים היהודים של המחנה ואכן בניגוד לתצלומים המאוחרים יותר, כאן לא ניתן עדיין לראות כל סימנים לצמצום המחנה ולפירוק מבנים.

כשלושה חודשים לאחר שצולמו התצלומים שבו הגרמנים ופענחו אותם מחדש. כנראה בעקבות התקדמות הצבא האדום לכיוון איזור קרקוב סימנו המפענחים הגרמנים על גבי התצלומים מספר מטרות פוטנציאליות לתקיפה במקרה שהאזור ייפול בידי הסובייטים.

אחת המטרות שסומנו היה המפעל המפורסם של אוסקר שינדלר (4_7836).

המפעל סומן באות C ובתוכו זיהה המפענח את חלקיו השונים, כולל את בית המלאכה הראשי  ואת מה שהוגדר כ"מחנה עובדים".

אחד היתרונות של תצלומי אויר הוא מתן תמונת שטח רב ממדית, אשר בניגוד למפה מאפשרת מבט חי על מרכיבים גיאוגרפיים שונים, על היחס ביניהם ועל תוואי השטח. תצלום שצולם מאוחר יותר בשנת 1944 מדגים זאת היטב( 2_7836) תצלום זה מראה היטב את היחס הגיאוגרפי בין קרקוב, הגטו (שחוסל עוד במרץ 1943), המפעל של שינדלר ומחנה פלשוב.  משתקף בו היטב ההגיון הגיאוגרפי של הטיפול הגרמני ביהודי קרקוב. ⁷בשלב ראשון, במרץ 1941 הם רוכזו ברובע היהודי Kazimierz והועברו עם כל תושביו אל מעבר לנהר Vistula אל שכונת Podgorze המבודדת יחסית משאר העיר -  שם הוקם הגטו. במהלך הגירוש הם הועברו על גשר החשמליות הנראה בתצלום (מוקף בעיגול – הגשר השמאלי) ושמופיע גם בתצלומים קרקעיים.

חלק מיהודי הגטו הועסקו בעבודת כפיה במפעלים סמוכים. בתצלום אכן ניתן לראות כי שכונת Podgorze התאימה היטב למטרות ניצולם הכלכלי של היהודים.  מדרום לה היתה מחצבה גדולה וממזרח לה אזור התעשיה Zablocie, בו שכנו בין השאר מפעל האמייל של שינדלר וכן מפעל חלקי מטוסים.  במסגרת מבצע חיסול הגטו במרץ 1943 העבירו הגרמנים לפלשוב את תושביו שלא נרצחו או שלא נשלחו לאושוויץ. כפי שמראה התצלום, גם גירוש זה היה הגיוני מבחינת ניצול היהודים. 

המחנה היה קרוב מאוד לגטו, לאזור התעשיה ולמחצבה.  מעבר לכך, גם מן ההיבט הלוגיסטי של הרצח היה מכלול הגטו והמחנה הגיוני: שניהם שכנו סמוך מאוד לקו רכבת ראשי. הגטו היה צמוד לתחנת הרכבת Zablocie והמחנה היה קרוב מאוד לתחנת הרכבת Plaszow.  פיצול המסילה הפונה שמאל מתחנת פלשוב הוביל ישירות לאושוויץ, כפי שצויין בפירוש במפת הרכבות של משרד העבודה המחוזי הגרמני.⁸

^{Duda, Eugeniusz, The Jews of Cracow, Krakow, n.d., p.71.1.}

^{2.יד ושם, פנקס הקהילות פולין, כרך 3, ירושלים, 1984, ע"מ 41}

^{Samsonowska, Krystyna, Schindler’s List. A Guidebook, Krakow, 1997.}