גלגולו של אדם, גטו טרזיינשטאט, 1944, פאבל פאנטל
(1903-1944)

פאבל פאנטל

נולד בפראג. למד רפואה ושירת כרופא צבאי בצבא הצ'כי. בשנת 1942 נשלח לגטו טרזיינשטאט, שבו שימש רופא בבית-החולים המקומי. בשנות שהותו בגטו צייר בסתר ציורים רבים בעלי אופי סטירי, המתארים את חיי היום יום בגטו. בעטיים של הציורים האלה נשלח לאושוויץ ונספה שם ב- 1944.

ברישום 'גלגולו של אדם' שנוצר בערב חג המולד, פאנטל מתאר באירוניה את התהליך שעובר על תושב גטו טרזיינשטאט במהלך ארבע שנים. זהו מעין סרטון קצר המזכיר את הקומיק-סטריפ ומתאר כיצד גופו של האדם המתגורר בגטו נהיה כחוש יותר משנה לשנה, בגדיו הולכים ומתבלים, ורכושו התלוי בצרור על הקיר מצטמצם עד שנעלם לגמרי. רק תווי פניו של האיש, דיוקנו של האמן, אפו ופיו נשארים קבועים כמו הטלאי הצהוב - יהדותו היא הסיבה לגורלו המר. מעץ האשוח והנרות המופיעים ב-1941, לא נותר דבר ב- 1944 - רק עלה אחד ונרות, ואור אין. כלומר גם תקווה אין. בשנת 1944 נותר האמן חסר כל. על אף הסגנון הסטירי וההומור של פאנטל אין הוא מצליח להסתיר את התחושה שבערב חג המולד 1944, סופו וסופם של אלה שבמחיצתו קרב. ואכן, חודשים ספורים לאחר שרשם את ההגיגים האלה, נשלח למשרפות המוות באושוויץ.