בתחילת המאה ה 20 היתה העיר לודז' בפולין למרכז יהודי תוסס. בעיר התעשייתית, השניה בגודלה בפולין, ישבו ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה כ - 233,000 יהודים - כשליש מכלל תושביה של העיר.  

לודז' היתה מרכז יהודי חשוב ונבנו בה בתי ספר מסוגים שונים, ישיבות, תאטראות ומועדוני ספורט רבים. בין שתי מלחמות העולם יצאו לאור בלודז', לא פחות משישה ( ! ) עיתונים יומיים בשפת היידיש.

כמעט מחצית מן היהודים בעיר התפרנסו מעבודה בתעשייה, מה שגרם להתפתחותה של שכבת פרולטריון יהודית תוססת ובעלת מודעות עצמית שתרמה לצביונה המיוחד של הקהילה בעיר.

בלודז', חיו יהודים דתיים לצד חילונים, ציונים לצד מתבוללים, וסוציאליסטים לצד רוויזיוניסטים וליברלים.

העושר וההטרוגניות בצורות החיים היהודיות ובהשקפות העולם מצאו ביטוי בפעילות הפוליטית והציבורית הענפה בעיר ובמגוון הרחב של תנועות נוער. לא פחות מ 15 תנועות נוער (וייתכן כי המספר היה אף גדול יותר) פעלו בלודז' ערב המלחמה. הגדולות שבהן היו תנועות נוער ציוניות אך גם ה 'צוקונפט' – תנועת הנוער של 'הבונד'  וה'קומוניסטים' קנו אחיזה בלבבות רבים. 

חברי קיבוץ ההכשרה על  שם בורוכוב בלודז', 1936.  (לחץ להגדלה)	פנקס אח (חבר) בבני עקיבא לודז', 1935. (לחץ להגדלה)
השקפת עולמם של תנועות הנוער נבדלה זו מזו, לעיתים אף בצורה קוטבית, אך כולן כאחת עסקו בפעילות תרבותית וחברתית ענפה ושקדו לטפח את המודעות העצמית ואת האחריות והמנהיגות בקרב בני הנוער. בלודז' פעל גם מרכז "החלוץ"-  מסגרת על של כל התנועות הנוער החלוציות שההצטרפות אליה לא הותנתה בחברות קודמת בתנועת נוער. תפארתו של ה"חלוץ" בלודז' היתה קיבוץ ההכשרה על שם דב בורוכוב, ששכן בלב אזור תעשייתי בעיר. במשך שמונה שנות קיומו (1939-1931), יצאו ממנו מאות חלוצים לארץ ישראל. תנועות הנוער העיקריות שפעלו בלודז' ערב מלחמת העולם השניה (לחץ על האייקון לקבלת הסבר)

הצוקונפט (בונד)