|
צעדים ראשונים להקמת
ארגון מחתרת בוורשה החלו עוד לפני הקמת הגטו.
מתוך שורות תנועת
הנוער בית"ר, צמח ארגון מחתרתי, שנודע לימים בשם הארגון הצבאי היהודי.
ארגון המחתרת היה מצוייד
היטב בנשק ובאנשים בעלי נסיון צבאי ובמשך הזמן הצטרפו אליו גם יחידים
וקבוצות שלא היו קשורים לבית"ר. הוא התפתח ופעל באופן עצמאי, כמעט ללא
מגע עם הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, שאיגד בתוכו את מרבית חברי
תנועות הנוער הציוניות. למרות נסיונות הידברות, לא הצליחו שני הארגונים
להתאחד או לשתף פעולה ופעלו בנפרד, גם כאשר החל המרד בגטו.
לז.ז.וו. היו קשרים
רציפים עם קבוצת המחתרת הפולנית הצבא הארצי (ארמיה קריובה) –
Armia Krajowa כשהקשר
בין שתי קבוצות המחתרת, התקיים באמצעות מקשרים שנבחרו על פי חזותם
הארית ושליטתם בשפה הפולנית. הם העבירו נשק לתוך הגטו, הוציאו יהודים
לצד הארי והעבירו ידיעות מצד לצד.
כסימן היכר בין שני
הצדדים השתמשו הקשרים בסיסמאות שהוחלפו מדי שבוע, ונקבעו בתאום עם
הידידים הפולנים. אמצעי קשר נוסף וייחודי, שהשתמשו בו, בעיקר כאשר
נערכו פגישות עם מפקדים בדרג גבוה, היו שתי טבעות זהב זהות בתוכן
הוטבעה אבן אדומה, ונחרטו עליהן סמלים יהודיים מובהקים.
המקשרים לא הסתפקו בהצגת
הטבעות זה לזה, אלא נדרשו גם להסביר את משמעות הסמלים.
הטבעת, שהיתה ברשות
הארגון הצבאי היהודי אבדה. תאומתה, הטבעת שהיתה ברשות המחתרת הפולנית
נשמרה בידי הנריק איוואנסקי, שהיה אחד ממפקדי המחתרת הפולנית.
בשנת 1960, חיה לזר –
לשעבר פרטיזנית ביערות וילנה –איתרה את איוונאנסקי בפולין, כאשר אספה
מידע על הארגון הצבאי היהודי. הוא סיפר לה על קיומה של הטבעת ברשותו אך
סרב להפרד ממנה, ורק לפני מותו ביקש מחיה וחיים לזר להעביר את הטבעת
לישראל ולהציגה.
הנריק
איוואנסקי הוכר כחסיד אומות העולם.
הטבעת נמסרה בהשאלה
לתצוגת הקבע של מוזיאון יד ושם על ידי משפחת לזר.
 |
על האבן האדומה חרוט
כוכב – "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כ"ד: 17). הסיפרה 7 החרוטה במרכז
הכוכב מייצגת את שבעת הקנים במנורה. משני צידי הטבעת– פירות, פרחים
וצמחים – המסמלים את שבעת המינים והאמונה שעם ישראל עוד יפרח
וישגשג ויניב פירות.
|
 |
הכבשה שדמותה חרוטה בפנים הטבעת - סמל לעם המובל
כצאן לטבח |
 |
האריה, שדמותו חרוטה בצד הפנימי – סמל לגבורת יהודה
"גור אריה יהודה"
(בראשית
49:9 ) |
|
