ניצולי שואה בישראל – העשור הראשון

נמל חיפה, נובמבר 1947 (ארכיון ה- JNF)

"אתה חייב ללכת בדרכי, כי זו הדרך היחידה לעם היהודי, כי גורל העם היהודי נתון בידיו". דברים אלו כתב אבא נאור במכתב לאביו כשהפליג לארץ ישראל שלושה חדשים לאחר שחרורו מדכאו. אבא נאור  היה אחד מקרוב לשבעים אלף ניצולי שואה שהגיעו למה שהייתה אז, עד מאי 1948, פלסטינה. מהכרזתה של מדינת ישראל עד 1951 הגיעו כ- 300,000 ניצולי שואה נוספים לישראל כחלקת מגל העלייה ההמוני. תמונה בשחור- לבן של אבא נאור הצד העתק של מכתבו אל אביו פותחים את התערוכה החדשה "באור התכלת העזה – ניצולי שואה בישראל: העשור הראשון" המוצגת במוזיאון לאמנות של יד ושם.

בתערוכה, המורכבת על פי רוב מתצלומים ישנים, מכרזות ומחפצים, וכן מסרט תיעודי ומתצוגות אור- קוליות, המבקר חוזר ל – 1945, תום מלחמת העולם השנייה, להקמת המדינה ולצעדיה הראשונים. התערוכה מציגה את ההתרחשויות ואת האווירה באותה תקופה בישראל ומתארת את השלבים השונים של חיי הניצולים בארץ: יום הגיעם, החיפוש אחר קרובי משפחה נעדרים, מלחמת הקוממיות, יישוב הארץ, עליית הנוער, וכן ההשתלבות בבניית התרבות הישראלית החדשה והנצחת השואה.

כשהמבקר עוזב את התערוכה, אין הוא יכול להשתחרר מן המחשבה כיצד אנשים אלו שעברו את שבעת מדורי הגיהינום הצליחו מתוך דחף ומוטיבציה אדירים לבנות את חייהם מחדש, להקים משפחה, ללמוד, ליצור ולהילחם על הקמת מדינת ישראל.

השערים פתוחים לרווחה
הכתובת "דלת הארץ נפתחת מבפנים" מופיע על לוח מודעות עגול בגודל טבעי המכוסה בכרזות מן הימים ההם. כרזה שחתומה עליה הסתדרות העובדים העברים בארץ ישראל ושנושאת את התאריך 1 במאי 1945 מראה גברים ונשים העונדים את הטלאי הצהוב על בגדיהם עולים מצלב קרס המסמל מחנה. בכרזה כתוב: "לעליה ופדות במולדת!"

מכון לבון - ארכיון העבודה

המדור לחיפוש קרובים
המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית שנוסד ב- 1945 הסתייע גם בשידורי רדיו וניסה לעזור לניצולים ולתושבי ישראל הוותיקים שהגיעו לארץ מאירופה עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה למצוא את קרובי משפחותיהם. רק מעטים זכו לאתר את קרובי  משפחתם. שלושה מקלטי רדיו  ישנים עשויים מעץ ולקט מכתבים הנושאים כולם תאריכים הקשורים במאורעות 1945 מדגימים את מאמצי הניצולים לאתר את קרובי משפחותיהם הנעדרים.

עיניי שראו את השכול
מספר ניכר של ניצולים הדחיקו את סיפורי חייהם במשך שנים רבות, ואילו אחרים דיברו על כך מן ההתחלה ונתנו ביטוי לזיכרון השואה בישראל. ב- 1953 נחקק "חוק זיכרון השואה והגבורה- יד ושם". יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע בחוק ב- 1959 עקב יזמת הניצולים ומאמציהם.

ארץ חדשה
ניצולי השואה התיישבו בכל הארץ. למקצתם עזרו קרובי משפחה, אחרים הצטרפו לקיבוצים ולמושבים, והיתר נאלצו להצטופף במחנות מעבר ובמעברות . היו שהחליטו להקים ישובים חקלאיים חדשים ובעזרת כוח עצום של התארגנות ושל יזמה הקימו בתוך זמן קצר עשרות מושבים ושינו את נוף ההתיישבות בארץ ישראל ללא היכר.

יהודי, דבר עברית!
הכרזות שעל לוחות המודעות משנות ה- 50 המוצגות בתערוכה ממחישות את הפלורליזם התרבותי ואת ההשפעה ההדדית בן אלו שכבר חיו בארץ ישראל לאלו שהגיעו לא מכבר. רק הגיעו ארצה, וכבר הצליחו העולים לפצח את קוד ה"ישראליות" ולהשתלב בתחומים המקומיים של פוליטיקה, של תרבות, של ביטחון, של אמנות ושל בידור ולהשתתף ביצירת זהות ישראלית חדשה. ב- 1952 הוקמה מועצה עליונה לתרבות, ובין היתר, היא פעלה להעברת חוק הנחלת הלשון העברית.

כל העם צבא  
מיתוסים רבים אופפים את גיוסם של ניצולי השואה למלחמה. המפורסם שבהם מספר על ניצולי השואה שזה עתה ירדו מן האנייה ונשלחו מיד, חרף היותם זרים ומנוכרים לארץ מבטחם, לשדות הקרב של לטרון, שם נפלו רבים מהם, והם חיילים אלמונים במציאות נפלו בקרבות לטרון חמישה עשר עולים ניצולי שואה מתוך ארבעים ושלוש חללים. ניצולי שואה היוו כמחצית מן הכוח הלוחם בשלב השני של מלחמת העצמאות שהחל יום לאחר הכרזת העצמאות.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות