מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה לא פסק העיסוק הציבורי והאקדמי בארץ בשאלת יחסו של היישוב הארץ-ישראלי כלפי יהודי אירופה והצלתם. ואולם הוויכוחים והמחלוקות בנושא רגיש וטעון זה לא התבססו די על הכרת המקורות הנוגעים לתקופה.
הספר כולל מאות מקורות בני הזמן – מברקים, פרוטוקולים, קטעי עיתונות, התכתבות בין מוסדות, מכתבים מן הארץ לגולה וממנה ארצה ועוד. כל אלה מציגים לפני הקורא תמונה חיה ונושמת, כואבת ומתלבטת, של יישוב שראה את עצמו חלוץ לפני המחנה ומקום המפלט היחיד שנותר בימים ההם ליהודים, אך קצרה ידו מלהושיע: נחישותם של הגרמנים בביצוע הפתרון הסופי, אזלת ידן של בעלות-הברית, אדישותן במקרה הטוב של האוכלוסיות המקומיות ודלות האמצעים, כל אלה גברו על היישוב והנהגתו.

"קובץ התעודות פותח לקוראים צוהר לסדנת ההיסטוריון, בהביאו לפניהם את מה שאמרו וכתבו בני הזמן... ולא בחוכמה שלאחר מעשה... תעודות אותנטיות מן הימים ההם תורמות רבות... ויש בהן לסייע למורים, לסטודנטים ולמי שמתעניין בהיסטוריה, להתבונן בה בגובה העיניים של מחולליה, לוותר על היתרון של היודע-כל ממרחק הזמן ולהתגבר על יצר השיפוט". [אביבה חלמיש, מוסף ספרים, הארץ, 20 בנובמבר 2002].

"זהו קובץ חשוב מאין כמוהו ונקרא בנשימה עצורה". [בעז נוימן, ידיעות אחרונות, 10 בינואר 2003].

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות