בתצלום: אסירות יהודיות מובלות לעבודה במחנה פלשוב, 1944-1943. מחנה פלשוב הוקם בסתיו 1942 כמחנה עבודה עבור יהודי קרקוב הסמוכה. הוא נוהל על יד מפקדת הס.ס. המקומית, אולם עד להפיכתו הרשמית למחנה ריכוז של הס.ס. ב 11 לינואר 1944, רוב השומרים בו היו אוקראינים. לאחר הפיכתו למחנה ריכוז, הובאו למחנה גם יהודים מהונגריה ומסלובקיה. ממאי 1944, תנועת יהודים לתוך המחנה וממנו החוצה גברה מאחר ופלשוב שימש מחנה מעבר עבור יהודים בדרכם לאושוויץ ומחנות אחרים. אסירים פסקו להגיע למחנה רק בסתיו 1944, כאשר החל פינוי מחנות ההשמדה. בספטמבר 1944, כחלק מתהליך פירוק המחנה, יחידה מיוחדת של הס.ס. פתחה קברי אחים במקום ושרפה את הגופות שבהם, על מנת למחות את העדויות על הפשעים שבוצעו במקום.

שארית היהודים בפלאשוב, נשלחו לאושוויץ ב17 לינואר 1945  - שלושה ימים בלבד לפני שהצבא באדום הגיע לקרקוב.

הגרמנים הכריחו את אסירי פלשוב לעבוד במספר גדול של מפעלים, בתוך המחנה ומחוצה לו. אוסקר שינדלר , תעשיין ואיש עסקים גרמני, היה בעל מפעל לאמייל באזור התעשייה זבלוצ'יה, בדרום קרקוב והעסיק יהודים מהגטו עד לחיסולו של הגטו באמצע 1943. אחר כך, הוא הפך את מפעלו לתת מחנה של מחנה פלשוב ועל יד יכך עלה בידיו להציל כ 900 יהודים מפלשוב. 

לחץ כאן על מנת לצפות בצילומי אויר של המחנה