דברי ראש הממשלה בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה
תשס"ב – יום ב' 8.4.2002

מכובדי,

בערב הקשה הזה בירושלים – ליבה של מדינת ישראל ושל העם היהודי – לב האומה, אנו עוצרים לרגע. עוצרים ומבקשים להקשיב לקולם האחרון של חנה – של שמואל – של לנקה – ושל משה, לקולם של מיליוני אחינו שנרצחו בשואה.

אני קורא במכתביהם – קורא ומקשיב.

מקשיב לקולו של יחיאל גרליץ שכתב לבתו בת השש דיתה בשנת 1944 "מה אוכל לכתוב לילדתי היחידה היקרה בעולם – אני צריך לפתוח את הלב ולהביט בו. כי שום עט לא מסוגל לתאר מה מתרחש בו ברגע זה". "אני מאמין באמונה שלמה" הוא מוסיף, "כי למרות הכל, כולנו נתגבר ונחזיר את ליבנו זה לזה".

יחיאל ניצל והצליח לעלות לארץ עם רעייתו ובתו ובהשראת מילותיו – אנו, כאן, בירושלים, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מבקשים להחזיר את ליבנו זה לזה, לחזור, למצוא ולחזק את כוחות הנפש שיש בנו – כוחות הנפש העומדים לנו גם היום במאבק המפרך בו אנו נמצאים.

גילויי הגבורה של אלה הניבטים אלי מקרעי המכתבים עם עבורנו בבחינת הצוואה האמיתית. היכולת להיאבק על צלם אנוש וקיום בלב התופת, בליבו של החורבן הנורא והסערה הגדולה – היכולת לגייס את תעצומות הנפש ולשמור על דמות אדם – זו היא הגבורה האנושית המיוחדת במינה – הגבורה שעמדה בניסיון לשבור את רוחו של העם היהודי.

הערב – אנו חוזרים ומוקירים את רוחם האיתנה של בני ובנות בעם היהודי – את אמוץ ליבם ואת מחויבותם חסרת הפשרות לחיים של משמעות.

מכובדי, 

"עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה" – בדבריו אלה של הרב הקוק נמצאים ערכי היסוד של קיומנו – התמדה, נחישות ועוז רוח ונאמנות לייעודו המיוחד של העם היהודי, במסע המתמשך כבר למעלה מ-400 שנה.

ערכים אלה עולים כקול גדול מדממת זעקתם של המיליונים שלהם אנו קשובים – הערב – כאן בירושלים.

אל מול המערכה הקשה שאנחנו נתונים בה היום, מול גל האנטישמיות הגואה שוב באירופה – אנו, הזוכרים אותם יום-יום, מחויבים – כיהודים וכבני אנוש – להגנה על הבית שלנו – בית חם ומוגן, הבית היחידי בעולם בו יש ליהודים את הזכות ואת הכוח להגן על עצמם בכוחות עצמם.

הדרך היחידה להבטיח כי לעולם לא ישלחו אמהות נשיקה אחרונה לידיהן על קרעי מכתביהם בדרכן למשרפות, לעלם לא יעבירו אבות ליטוף  של פרידה באמצעות פתקים תחובים בסוליות נעליים, ולעולם לא תימצאנה צוואות כתובות בדם על קירות בתי כנסת ישנים.

חנה – שמואל – לנקה ומשה – אנו שומעים את קולכם – והוא חזק, והוא צלול והוא ברור – והוא יהיה איתנו וינחה אותנו לעולם.

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות