ביקור ביד ושם

אנדרטה המוקדשת לתושבי העיירה לה שמבון.

עיירה במחוז לואר שבדרום צרפת, שתושביה - פרוטסטנטים ברובם - נענו לקריאתו של הכומר המקומי אנדרה טרוקמה, לסייע ליהודים נמלטים ולתת להם מחסה בבתים פרטיים, בחוות ובמוסדות ציבור שבעיירה ובסביבתה. תושבי לה שמבון הסתירו יהודים בבתיהם למשך פרקי זמן ארוכים, ציידו אחרים בתעודות זהות מזויפות, ועזרו להם לחצות את הגבול לשוויץ ולחבור לארגוני עזרה בצידו השני של הגבול. תושבי לה שמבון, שהיו מיעוט פרוטסטנטי בצרפת הקתולית, נרדפו לא אחת בשל דתם, וזה היה אך טבעי בעיניהם לסייע ליהודים, בני הברית הישנה. תושבי לה שמבון לא ראו שום דבר הרואי בהתנהגותם. "דברים היו אמורים להיעשות ואנו פשוט היינו שם לעשותם", כדברי אחד התושבים. לאחר האקציות והשילוחים של יהודים מפריז ביולי 1942, נשא הכומר טרוקמה דרשה לפני קהלו לאמור: "הכנסייה הנוצרית צריכה לכרוע ברך ולבקש מחילה מאלוהים על אוזלת ידה ועל פחדנותה". ארגונים פרוטסטנטיים שונים והכמורה הקתולית, סייעו לתושבי העיירה באיתור בתים לילדים שהוריהם נשלחו למחנות השמדה. אחד מבתי היתומים נוהל בידי דניאל טרוקמה, בן-דודו של הכומר. ביוני 1943 נעצר דניאל ונשלח עם הילדים לבוכנוולד ושם נרצח באפריל 1944. הכומר טרוקמה, אשתו ובן-הדוד דניאל הוכרו בידי יד ושם בתור חסידי אומות העולם. עצים ניטעו על שמה של מגדה, אשתו של הכומר, על שמו של אנדרה, הכומר, ועל שמו של דניאל טרוקמה. גן קטן ולוח הנצחה מוקדשים לתושבי לה שמבון.