כיכר המשפחה

בניית כיכר המשפחה, לזכר גורל המשפחה היהודית בשואה, התאפשרה בזכות תרומתם של ידידי יד ושם רותה וד"ר פליקס זנדמן לזכר בני משפחותיהם שנספו בשואה.  בככר פסל קבוע מאת האמן הנודע מנשה קדישמן, חתן פרס ישראל לאמנות לשנת 2000 , ונשקף ממשנה נופה המרשים של ירושלים ושל פרבריה.  הפסל, גם הוא תרומת רותה וד"ר פליקס זנדמן, נוצר בהשראת סיפורו האישי של זנדמן בתקופת השואה ומשמש עד לאירועים הקשים שחווה.

בינואר 1943 עשו הגרמנים אקציה גדולה בגטו גרודנו.  משפחת זנדמן נאלצה למצוא לעצמה מקום מחבוא וקיבלה את ההחלטה שוברת הלב להשאיר מאחור את שני התינוקות הרכים שלה ותינוק נוסף של זוג מכרים מחשש שבכיים יסגיר אותם ואת שאר המסתתרים במקום מסתורם בגטו.  סבו של פליקס זנדמן, נחום פריידוביץ' בחר שלא להשאיר את התינוקות בודדים לגורלם .  הוא עזב את מקום המסתור ונספה אחר כך עם שלושת התינוקות, שניים מהם נכדיו.

בפברואר אותה שנה חיסלו הנאצים סופית את הגטו.  זנדמן עבד באותה העת בעבודות כפייה מחוץ לגטו והצליח לברוח לביתם של יאנובה ושל יאן פוחלסקי, שומרי בית הקיץ של המשפחה.

שם עם דודו סנדר ועם זוג נוסף, הסתתר במשך שנה וחצי בכוך שנחפר תחת לוחות ריצוף חדר  השינה של המצלים.  רוחבו היה 1.5 מטר, גובהו 1.7 מטר ועומקו 1.2 מטר.  פליקס זנדמן היה הנכד היחיד של פריידוביץ' ששרד בשואה.

בשנים האחרונות זכה ד"ר פליקס זנדמן בפרסים רבים, לרבות מדליית המדע של מכון פרנקלין, אות לגיון הכבוד של צרפת ולאחרונה גם באות הכבוד מטעם ברית תעשיות האלקטרוניקה 2001 .  כיום הוא משמש יושב ראש ומנהל כללי של "ווישיי אינטרטכנולוגיה".  אחת מחמש מאות החברות הגדולות בתעשיית הרכיבים האלקטרוניים בארצות הברית.  כאשר ייסד את החברה בשנת 1962 , בחר זנדמן לקרוא לה על שם הכפר היהודי הקטן ווישיי  שממנו הגיע חלק ממשפחתו.

זנדמן גם חיבר  אוטוביוגרפיה בשם "דרכי מווישיי לווישיי", המתארת את השתלשלות חייו מקרבן מלחמה למנצח בוול סטריט.

.1 מרכז המבקרים

3.  קפיטריה

29.  גן חסידי אומות העולם

יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות