אירועים

מפגש בין משפחת פישר ומשפחת חסידי אומות העולם קוורצ'יאק

משתתפי הטקס המשיכו לגן חסידי אומות העולם לטקס הסרת הלוט מעל שמותיהם של החסידים לבית קוורצ’יאק. אלפרד קוורצ’יאק גילה לתדהמתו כי בסמוך לשלט בני משפחת קוורצ’יאק, בקיר הכבוד של פולין, מופיעים גם שמות בני משפחתו מצד אמו, שאף הם חסידי אומות עולם.

סיפור ההצלה:
בני משפחת קוורצ’יאק התגוררו בידידות ובשכנות טובה עם בני משפחת פישר בעיר דובנו שבמחוז ווהלין, פולין. בתחילת 1941 הגיעו הגרמנים אל העיר וכל יהודי העיר נכלאו בגטו. מר קוורצ’יאק הציע לידידו ושכנו היהודי משכבר הימים, מר פישר, לברוח מהגטו ולהתחבא בביתו. בשנת 1942, מעט לפני שהגטו המקומי חוסל ויהודי העיר נרצחו, נמלטו שמונה בני משפחת פישר וקרוביהם אל ביתם של בני משפחת קוורצ’יאק. שם חיכה להם מסתור מוסווה עשוי מלבנים, שנבנה מתחת לדיר חזירים, כולל מחיצות שהקצו אזורים נפרדים לכל משפחה.

על אף הסיכון הרב שנטלו והמחסור בכסף, חמשת בני משפחת קוורצ’יאק טיפלו במסתתרים היהודים היטב. הם סיפקו להם מזון ובגדים ושמרו את מחבואם בסוד. בתחילה שילמו המסתתרים עבור המזון שקיבלו, אך גם לאחר שכספם אזל המשיכו בני משפחת קוורצ’יאק דלת האמצעים לטפל בהם במסירות, כחברים.

שלושת הילדים הצעירים השתתפו גם הם באופן פעיל במעשה ההצלה ככל שיכלו. יום ולילה היו שומרים על הבית מפני זרים שהיו עלולים להתקרב, וזאת תוך ויתור על חיי החברה שלהם.

לקראת סוף המלחמה כאשר החזית התקרבה והגרמנים החלו לגייס פולנים לעבודות כפייה בגרמניה, עזבו בני משפחת קוורצ’יאק את ביתם והצטרפו אל שאר המסתתרים במחבוא. בבית הנטוש הקימו גרמנים מפקדה. לאחר כשלושה שבועות של רעב החליטו מלכה פישר וגב' קוורצ’יאק לצאת מהבור. הן נתפסו מיד והועברו למפקד הגרמני. הן סיפרו שהן פולניות ושכנעו אותו להעסיק אותן. מקצת מהמזון שבישלו הצליחו להוריד לבונקר. במשך 25 יום הן עבדו בשביל הגרמנים עד שהחל המפקד לחשוד. למרבה המזל, למחרת ברחו הגרמנים מפני הצבא האדום הקרב.

במרס 1944, לאחר שהייה של 18 חודשים בבור, שוחררה העיר דובנו וכל הניצולים יצאו מן המסתור. רוב הניצולים עלו לישראל ומשפחת קוורצ’יאק עברה להתגורר בתוך פולין בגבולותיה כיום.

ב-1989 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להעניק לפיוטר, מריה, אַנָטוֹליוּש, אלפרד ופליקס קוורצ’יאק את התואר חסידי אומות העולם.