אודות חסידי אומות העולם

• אודות חסידי אומות העולם
• הנצחת חסידים בהר הזיכרון
• סטטיסטיקות
• הנצחת מעשי הצלה

למספרי חסידי אומות העולם לפי ארצות לחץ כאן.

עד 2008 יד ושם הכיר בלמעלה מ-22,000 חסידי אומות עולם מ- 44 מדינות.
לעיתים תכופות נשאלת השאלה מה ניתן ללמוד ממספר החסידים ומהיחס המספרי בין המדינות השונות לגבי היקף ההצלה באותן המדינות והיחס ליהודים.

חשוב לזכור שמספר החסידים שהוכרו לא משקף את כל מידת העזרה והסיוע שניתנו ליהודים על ידי לא-יהודים בזמן השואה, אלא את החומר והמסמכים המצויים ברשות יד ושם. רוב החסידים הוכרו בעקבות בקשות שהופנו על ידי האנשים אותם הצילו. לפעמים הניצולים לא הצליחו להתמודד עם העבר הכואב ולא הגישו בקשה; אחרים לא ידעו על האפשרות או שלא יכלו להגיש בקשה - בעיקר אלו שחיו מאחורי "מסך הברזל" בתקפות השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה; ניצולים אחרים נפטרו לפני שהספיקו להגיש את הבקשה. גורם משפיע נוסף שחשוב לזכור - רוב המקרים שזוכים להכרה מייצגים ניסיון הצלה שצלח – כלומר, היהודים שרדו ויכלו להעיד על המעשים. כך למשל: חוקרים מעריכים כי 5,000 יהודים ירדו למחתרת בברלין. אלו מכונים U-Boote ("צוללות"), מכיוון שקיבלו את ההחלטה הקשה לצלול ולחיות באופן לא-חוקי ולא להתייצב לגירושים. רק כ-1,200 מהם שרדו; האחרים נתפסו וגורשו. בשל המחסור במידע ובראיות, לא כל מי שסיכנו את חייהם כדי לעזור ליהודים אלה זכו להכרה.

לפני שמפיקים מסקנות מן היחס המספרי בין ארצות שונות, חשוב לזכור שאף על פי שהשואה היתה ניסיון גלובלי וטוטאלי להשמיד את כל היהודים בכל הארצות הכבושות באירופה, היו הבדלים משמעותיים בנסיבות בין ארצות שונות – הבדלים במספרי היהודים שחיו בהן, באופן יישום "הפתרון הסופי", בסוג ובאופי הממשל הגרמני או שיתוף הפעולה, ברקע ההיסטורי, במבנה הקהילות היהודיות, ביחס של הגרמנים לאוכלוסיה המקומית (הלא-יהודית), במידת הסכנה שנשקפה לאלו שסייעו ליהודים, ועוד מגוון של גורמים אחרים שהשפיעו על הנטיות והיחס של האוכלוסיה המקומית ועל האפשרות להציל.