הדסה למפל ז"ל

הדסה (הלינה) למפל עלתה לארץ ב – 1943 ונפלה בקרבות מלחמת העצמאות, בגיל 19

הדסה נולדה בנובי סונץ' שבפולין בשנת 1929 והגיעה לארץ בגיל 14, כאחת מ"ילדי טהרן". היו אלה כ-800 ילדים שהגיעו לארץ דרך אירן בפברואר 1943 לאחר שברחו או הוגלו לברית המועצות מפולין הכבושה.

עם הגעתה לארץ כתבה הדסה ביומנה: "היום קיבלתי שמיכה והלילה אוכל, אחרי ארבע שנים, להתכסות בשמיכה שלי." לגבי שינוי שמה (מהלינה להדסה) הוסיפה: "מה אתה אומר על חילוף זה של שמי?... רק הדסה. אבל בעיני זה בכלל לא מוצא חן, ואני רוצה להוסיף להיות הלינקה".

בשנת 1946 כבר הייתה הדסה בת ה-17 שלוש שנים בארץ: "אוהבת אני את הארץ. יש שאני מתפלאת איך אפשר להיות אידאליסט כל כך גדול, אבל זה בא מעצמו. כל דבר בארץ יקר לי, ובייחוד האדמה. לעתים קרובות, בעבודה, כשאין רואים, אני מנשקת אותה [...] ייתכן שזה קצת מצחיק להתלהב ככה, אבל ביומן זה מותר – נכון? הרי אתה לא צוחק לי."

הדסה שירתה כאלחוטאית בפלמ"ח. ב-31 במאי 1948 הייתה הדסה האלחוטאית במשוריין הפיקוד, שעמד בראש הכוח שניסה לכבוש את מנזר לטרון. לאחר קרב אכזרי הצליחו חמישה משוריינים להיכנס לחצר המנזר. הם נורו מטווח קרוב באמצעות נשק אנטי טנקי של הכוחות הירדניים. רוב אנשי הכוח שהצליח להיכנס לחצרו של מנזר לטרון נהרגו בקרב. גם הדסה הייתה בין החללים. בין דיווחיה האחרונים היה הדיווח על פציעתו הקשה של מפקדה במשוריין. עד נפילתה שידרה הדסה בקור רוח ובאורח רגוע דיווחים מלבו של שדה הקרב. 31 חיילים נפלו באותו לילה בקרב על לטרון, ביניהם 12 אנשי הפלמ"ח.