יעקב פרקש (זאב) ז"ל

יעקב פרקש (זאב) היה קריקטוריסט.

יעקב פרקש נולד בשנת 1923 בבודפשט, הונגריה. בתקופת מלחמת העולם השניה, לפני כיבוש הונגריה על ידי גרמניה, ההונגרים גייסו יהודים לעבודות כפייה בחזית הרוסית. פרקש ניצל מגיוס כיוון שהיה נגר בעל מקצוע, אך לאחר מכן גורש למחנה הריכוז בוכנוולד וממנו – למחנה דכאו.

לאחר שחרורו הגיע פרקש למחנה מעבר. הוא ניסה להעפיל ארצה אך גורש למחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. במהלך כל תקופת נדודיו באירופה ובעת מאסרו בקפריסין, צייר פרקש קריקטורות ביומנו. בשנת 1947 עלה פרקש ארצה. הוא גויס לחטיבה שבע ולחם בקרבות לטרון במלחמת העצמאות.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד פרקש בבניין ובסלילת כבישים. לאחר מאמצים רבים הצליח להתקבל לעבודה בעיתונות היומית, כקריקטוריסט וכמאייר. אז אימץ את שם העט "זאב", תרגום שמו מהונגרית. משנת 1962 אייר בעיתון "הארץ" וצייר עבורו קריקטורה יומית ועוד קריקטורה שבועית על פני עמוד שלם, פינה במוסף סוף השבוע שהפכה לאבן דרך בתרבות הישראלית: "על כל פנים" מאת זאב. הקריקטורות שצייר פורסמו בעיתונות היוקרתית בעולם, בין היתר ביומונים "ניו יורק טיימס" ו"לה מונד," בשבועונים האמריקאים "טיים" ו"ניוזוויק", ואף בשבועון הגרמני "דר שפיגל".

זאב זכה בפרסים רבים בתחום העיתונות, ואף בתואר "אביר השלטון" בתחום התקשורת מטעם התנועה לאיכות השלטון. הוא צוין לשבח על "אומץ בחשיפת האמת, על היכולת לומר דברים רבים במשיכת קולמוס ועל ליווי מדינת ישראל בדרך אמנותית ועיתונאית מיוחדת." בשנת 1993 זכה פרקש בפרס ישראל לתקשורת ועיתונות.

בנוסף לעבודתו העיתונאית, היה זאב מאייר, ואייר עשרות ספרים, בהם את ספריהם של ידידיו, יוצאי הונגריה, יוסף לפיד ואפרים קישון. עם חברו קריאל גרדוש ("דוש") כונו הארבעה "המאפיה ההונגרית", עקב קשריהם ההדוקים ועיסוקם המשותף בהומור. זאב נחשב כאחד מגדולי הקריקטוריסטים הפוליטיים בישראל.

בשנת 1974 איבד זאב את בנו דני בתאונת המסוקים במחניים. לזאב שתי בנות וחמישה נכדים.

זאב נפטר בשנת 2002.