בחרנו בחיים – תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס''ח בחרנו בחיים – תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל

אמנות ותרבות אקדמיה ומדע בטחון בריאות ורווחה תקשורת ועיתונות מחקר והנצחה חברה חינוך

 
עם אמו ואחותו לפני עלייתם לישראל, 1949 מימין, מייצג את ישראל באולימפיאדת השח-מט לסטודנטים בבודפשט, 1959 פוגש את האפיפיור בעת ביקורו של האפיפיור ביד ושם, 2000 עם נכדיו

שלמה ברזניץ

פרופסור שלמה ברזניץ הוא חבר כנסת לשעבר וחוקר פורץ דרך בתחום הלחץ הפסיכולוגי.

שלמה ברזניץ נולד בברטיסלבה שבסלובקיה בשנת 1936. בשנת 1944, עם חיסול המרד הסלובקי וכיבוש סלובקיה על ידי הגרמנים, הוכנס שלמה בן השמונה על ידי הוריו למנזר, על מנת להציל את חייו. הוא ניצל בזכות זכרונו המופלא, שסייע לו לצטט בעל פה תפילות נוצריות. כך זכה להגנת הנזירות, ואף הבישוף המקומי, שסבר שבילד תתגשם האגדה על האפיפיור היהודי. בתום המלחמה שרדו במנזר שלמה ואחותו הגדולה. הם נפגשו עם האם, ששרדה את אושוויץ. אביו של שלמה נספה בשואה.

בשנת 1949 עלה שלמה לישראל במסגרת עליית הנוער. לאחר ששרת בחיל האוויר למד פסיכולוגיה והתמקד בחקר התנהגות במצבי לחץ. ברזניץ הוא ממקימי המכון לחקר הלחץ הפסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, כיהן כרקטור האוניברסיטה וייסד את חברת התוכנה "קוגניפיט", העוסקת בניתוח ובשיפור היכולות הקוגניטיביות.

"עוד אני שקוע במחשבות על גורל משפחתי באותם ימים אפלים בהיסטוריה של אירופה, מתרברב רדיו בגדד ומודיע שטילי סקאד עירקיים הפכו את תל אביב ל"קרמטוריום". היום, 19 בינואר 1991, והם השתמשו במילה "קרמטוריום". הם יכלו לנסח זאת אחרת ולהשתמש במילים אחרות... אך המילה שבה בחרו, הלקוחה מן המילון המקולל ששלט בימי ילדותי, נועדה לפגוע בחלק הפגיע ביותר של נפשות הקורבנות שלהם, ודיוקה גדול כמה מונים ממידת דיוקם של הטילים ששיגרו... דווקא בזמנים כאלה אני מסוגל אולי להעריך טוב יותר את הלבטים האישיים שהעסיקו את הורי באותן השנים", כתב ברזניץ בספרו "שדות הזיכרון".

ברזניץ היה חבר כנסת מטעם מפלגת "קדימה" בין השנים 2006-2007. הוא מתגורר בחיפה, נשוי לצביה, אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים.

 
וידאו

פרופסור שלמה ברזניץ
לצפייה בקטע מדבריו של שלמה ברזניץ מתוך הסרט "בצל הצלב", בהפקת שידורי קשת, לחצו כאן.
לצפייה בקטע נוסף מדבריו של ברזניץ מתוך הסרט "בצל הצלב", לחצו כאן.


קישורים
לביקורת בעתון "הארץ" על ספרו של ברזניץ, "שדות הזיכרון", לחצו כאן.