חדש בארכיון יד ושם
שירות האיתור הבין-לאומי (ITS) ויד ושם
בארכיונים של יד ושם נמצא האוסף הגדול ביותר של מידע על אודות השואה, ושמורים בו כ-125 מיליון דפי מסמכים, וכן תצלומים, עדויות, דפי עד ועוד. בארכיונים נמצאים גם העתקים של מסמכים מהמאגר המרכזי של שירות האיתור הבין-לאומי (ITS) בבאד-ארולסן שבגרמניה ושמדינת ישראל העתיקה באמצע שנות ה-50 במיקרופילם.
את ITS הקימו בעלות הברית מיד לאחר המלחמה כדי לסייע במשימה המורכבת של איחוד קרובי משפחה שנפרדו זה מזה בתקופת המלחמה. אנשי ITS אספו כל פרט תיעוד אפשרי על גורלם של יחידים ושל קבוצות, ובכלל זה מידע על קורבנות השואה, על הגירושים, על מחנות הריכוז, על מחנות העבודה ועל מחנות העקורים.
לאחרונה החליטה ההנהלה הבין-לאומית של ITS להעביר בשלבים העתקים סרוקים של כל מסמכי ITS לכל אחת מן המדינות השותפות בניהולו, ובכללן ישראל. חלק מהמסמכים החדשים שהגיעו ליד ושם זהה למסמכים שכבר נמצאים ביד ושם, ובחלק חומרים חדשים שנוספו ל- ITS מאז שנות ה-50.
הציבור מוזמן ליד ושם לחפש מידע בכל המקורות הארכיוניים שלנו, ובהם המסמכים שהתקבלו מ-ITS. חדר הקריאה שלנו פתוח בימים א'-ה' בין השעות 08:30 עד 17:00.
להגשת בקשה למידע על קורבנות השואה לחצו כאן.
שאלות ותשובות
- איזה סוג של מידע נמצא כיום בארכיונים של יד ושם?
- מתי החל יד ושם לרכוש מסמכים מ-ITS ומדוע?
- כיצד עזר יד ושם בחיפושים אחר מידע על קורבנות השואה?
- במה שונה החומר שמגיע כעת מ-ITS מהחומר שכבר נמצא ביד ושם?
- מהו אינדקס השמות המרכזי?
- כיצד נערך יד ושם לקלוט את האוסף הגדול הזה של חומרי ארכיון?
- כיצד יכולים מסמכי ה- ITS לסייע באיתור שמות?
- כיצד יכול הציבור לחפש מידע ביד ושם?
איזה סוג של מידע נמצא כיום בארכיונים של יד ושם?
בארכיונים של יד ושם נמצא האוסף הגדול ביותר של מידע על אודות השואה, ושמורים בהם כ-125 מיליון דפי תיעוד, וכן תצלומים, עדויות, דפי עד ועוד. בארכיונים נמצאים גם העתקים של מסמכים מהמאגר המרכזי של שירות האיתור הבין-לאומי ITS בבאד-ארולסן שבגרמניה ושמדינת ישראל העתיקה באמצע שנות ה-50 באמצעות מיקרופילם.
מתי החל יד ושם לרכוש מסמכים מ-ITS ומדוע?
את ITS הקימו בעלות הברית מיד לאחר המלחמה כדי לסייע במשימה המורכבת של איחוד קרובי משפחה שנפרדו זה מזה בתקופת מלחמה. אנשי ITS אספו כל פרט תיעוד אפשרי על גורלם של יחידים ושל קבוצות, ובכלל זה מידע על קורבנות השואה, על הגירושים, על מחנות הריכוז, על מחנות העבודה ועל מחנות העקורים. מכיוון שבחלק גדול מהמסמכים שנאספו ב-ITS היה מידע ממקור ראשון על גורלם של קורבנות יהודים של המשטר הנאצי, ביקשה ממשלת ישראל בראשית שנות ה-50 לצלם את המסמכים האלה. ואכן מיוני 1955 ועד נובמבר 1957 נסרקו למיקרופילם 20 מיליון דפי תיעוד, ובהם מידע על קורבנות יהודים, וכן פריטים בעלי עניין מיוחד על גורלם של היהודים. המידע שנסרק הועבר לשימוש ארכיון ושם, ומאז היה יד ושם המקום היחידי בעולם, מלבד באד-ארולסן, ששמורים בו העתקים של חלק מהמסמכים של ITS. במשך השנים העשיר יד ושם את האוספים של ITS וסיפק לו העתקים של אוספים שונים השמורים בארכיון יד ושם.
כיצד עזר יד ושם בחיפושים אחר מידע על קורבנות השואה?
ב-50 השנים האחרונות פותחו ביד ושם כלי ידע שונים ואמצעים טכנולוגיים, ובעזרתם אנו נותנים מענה לכ-25,000 פניות בשנה לקבלת מידע על אודות קורבנות השואה. צוות המומחים המעניק שירות לקהל נעזר לאורך השנים במגוון המקורות הארכיוניים השמורים ביד ושם, ובכלל זה המסמכים של ITS שצולמו באמצע שנות ה-50. מידע רב גם נמצא במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה.
במה שונה החומר שמגיע כעת מ-ITS מהחומר שכבר נמצא ביד ושם?
בעקבות לחץ גובר והולך של הציבור לאפשר גישה נוחה יותר לחומר השמור בבאד-ארולסן, חתמה לא מכבר ההנהלה הבין-לאומית של ITS על מסמך עקרונות חדש, ולפיו בשלוש השנים הקרובות יועברו העתקים סרוקים של כל מסמכי ITS לכל אחת מ-11 המדינות השותפות בניהולו – ישראל, בלגיה, צרפת, בריטניה, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, ארצות הברית, גרמניה, יוון ופולין. כל מדינה התבקשה לבחור גוף מייצג אחד שבו יוצג החומר, ויד ושם מונה להיות נציג מדינת ישראל לצורך זה. בארצות הברית הועבר החומר לארכיון של מוזיאון השואה בוושינגטון, ובפולין הועבר למכון לזיכרון לאומי (IPN). חלק מהמסמכים החדשים שהגיעו ליד ושם זהה למסמכים שכבר נמצאים ביד ושם, ויש בהם גם חומרים חדשים שנוספו ל- ITS מאז שנות ה-50, נוסף על החומרים שיד ושם לא העתיק אז.
מהו אינדקס השמות המרכזי?
במסמכים שיד ושם העתיק למיקרופילם בשנות ה-50 היו כ-13 מיליון כרטיסי שמות - "אינדקס השמות המרכזי" (CNI - Central Names Index; בעבר הוא כונה "האינדקס הראשי" - Master Index). בכל כרטיס מידע על רישום שמו של אדם במסמך מקורי מסוים, ובכל כרטיס מידע תמציתי על המקום שבו נמצא מסמך המקור באוסף ITS, וכך יד ושם יכול לתת לציבור הפונים לפחות תמצית על גורלם של רבים מקורבנות השואה.
אוסף כרטיסי האינדקס גדל מאוד במשך השנים, והיום יש בו יותר מ-50 מיליון כרטיסים. בחומרים החדשים שקיבל יד ושם מ-ITS יש גם גרסה סרוקה של אינדקס השמות. חשוב להדגיש כי עד אשר תושלם העברת ההעתקים הסרוקים של כל אוספי המסמכים של ITS (כנראה עד שנת 2010), ייתכנו מקרים לא מעטים שבהם לא נוכל לאתר את מסמכי המקור אף שהם מוזכרים בכרטסת השמות מכיוון שהמסמכים עדיין לא הגיעו ליד ושם.
כיצד נערך יד ושם לקלוט את האוסף הגדול הזה של חומרי ארכיון?
כבר לפני שאישרו 11 המדינות החברות את מסמך העקרונות החדש, החל צוות מומחים בארכיוני יד ושם לנתח את החומרים המצויים ב-ITS כדי להבין את מבנה האוסף ולהבטיח שהציבור יוכל לקבל מידע מהיר ויעיל. באוגוסט 2007 הגיע ליד ושם המשלוח הראשון של חומר ממוחשב. במסמכים שכבר הגיעו ליד ושם בעיקר חומרים על גורלם של אסירים במחנות, ובכלל זה כרטסות אישיות של אסירים, רשימות גירוש ועוד.
יד ושם נעזר בידע ובמומחיות שצבר לאורך השנים כדי להעריך את המידע הגלום במסמכים הללו ולבדוק מה בהם משלים את החומר שהתקבל מ- ITS לפני יובל שנים. המידע המצוי במסמכים נגיש לציבור באמצעות פניות לצוות שירותי יעץ ומידע של יד ושם. כל פנייה זוכה לתשובה מקיפה ומעמיקה ככל האפשר, תוך שימוש במקורות השונים המצויים בארכיוני יד ושם.
כיצד יכולים מסמכי ה- ITS לסייע באיתור שמות?
יד ושם ממשיך במשימתו להנציח את כל אחד ואחד מהיהודים אשר נספו בשואה על ידי תיעוד שמותיהם, הפרטים הביוגרפיים שלהם ותצלומיהם בדפי עד. נכון להיום, כ-3.6 מיליון שמות כבר מוחשבו ונמצאים במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה, אך מיליונים של שמות עדיין אינם ידועים. ארכיונאים מומחים ביד ושם עמלים על איתור ורישום של שמות נוספים הנמצאים בחומרים הרבים שבמסמכי הארכיון, ובכללם מסמכי ה-ITS. ראוי להדגיש שלתוספת המידע המצוי באוסף ITS חשיבות רבה, אולם קורבנות שואה אשר לא תועדו בשום מסמך יישארו עלומים, אלא אם הזוכרים אותם ימלאו דף עד עבורם וימסרו אותו ליד ושם. יד ושם ממשיך וקורא לציבור למלא דפי עד – מקור רב ערך להנצחת קורבנות השואה.
כיצד יכול הציבור לחפש מידע ביד ושם?
הציבור מוזמן ליד ושם לחפש מידע בכל המקורות הארכיוניים שלנו, ובהם המסמכים שהתקבלו מ-ITS. לשירותי יעץ ומידע לחצו כאן.
