אודותינו

הגשת השי לאפיפיור על ידי יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו
צילום: איציק הררי

סגנית מנהלת אגף המוזיאונים והאוצרת הבכירה לאמנות, יהודית שן-דר, מסבירה על אודות הציור

בית הכנסת במחנה: יצירתו של פליקס נוסבאום

בית הכנסת במחנה
סן סיפריאן, 1941
שמן על עץ לבוד
אוסף המוזיאון לאמנות יד ושם
תרומת פאול והילדה פרוינד, ירושלים

יצירה זו מבוססת על מתווה אותו רשם פליקס נוסבאום מייד לאחר בריחתו ממחנה סן סיפריאן לבריסל. לאחר שנים רבות בהן עסק בנושאים אוניברסליים, מתמקד האמן לראשונה בזהותו היהודית.

קבוצה מאוגדת של ארבעה גברים עטופים בטלית מתפללים לפני צריף מחנה המשמש כבית-כנסת, בעוד דמות אחת ניצבת בודדה מאחור. ייתכן וזוהי דמותו של האמן שעדיין מהסס אם להצטרף לתפילה. לא ניתן להבחין בפניהם של המתפללים הנצפים מגבם וראשם נבלע באפילת הרקע. הטליתות הלבנות הן נקודות האור היחידות בציור. המתפללים נאחזים באמונתם בקדרות המחנה, אך הטלית העוטפת ומגינה גם חושפת את מעמדם השברירי של האסירים.

שמי הבוקר מאיימים ומוארים באור אפור המקנה לציור אווירה אפוקליפטית. עננה שחורה במרכז ועורבים עטים - מוטיב חוזר כחוט השני ביצירתו של נוסבאום- מבשרים רעות.
על החול זרוקים פריטים המצביעים על החיים הקשים והעליבות של המחנה: חוט תיל, חתיכת עצם, קופסת שימורים ונעל עזובה המסמלים רעב ומוות. .

פליקס נוסבאום (1904-1944)

נולד באונסבריק שבגרמניה. למד אמנות בהמבורג ובאקדמיה לאמנות בברלין, שהעניקה לו מלגת השתלמות ברומא. ב-1933 נשללה ממנו המלגה בשל יהדותו. בשל סירובו לחזור למולדתו, גזר על עצמו חיי נדודים וביקש מקלט בבלגיה עם בת זוגתו, האמנית פלקה פלאטק. עם פלישת הגרמנים לבריסל, נעצר ושולח למחנות סן סיפריאן וגירס שבצרפת. הצליח להימלט ולחזור לבריסל, שם חי עם אשתו במחבוא. על עף התנאים הקשים, בעזרתם של חברים אשר סיפקו לו חומרי ציור, יצר יצירות רבות שבהן ביטא לראשונה את גורלו כיהודי ואת גורל אחיו הנרדפים. ביוני 1944, בעקבות השלנה, נעצרו בני הזוג ושולחו ביולי בטרנספורט האחרון מבלגיה לאושוויץ, שם נרצחו.

למידע נוסף אודות פליקס נוסבאום