המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים, פולין
ילדים יהודים שהוסתרו בצד הארי, לובלין, פולין

במהלך מלחמת העולם השנייה רצחו הנאצים כשישה מיליון יהודים, מתוכם יותר ממיליון ילדים ונערים. הילדים היו בין הקרבנות הראשונים שנשלחו אל מותם היות ונחשבו לא פרודוקטיביים וסימלו את המשך קיום העם היהודי.

רק לאחרונה החלה ההיסטוריוגרפיה של השואה להתמקד בסוגיית גורל הילדים היהודים ולהעלות שאלות רבות, חשובות ומעניינות, כגון מה הייתה המדיניות הנאצית כלפי ילדים יהודים; מה הייתה השפעת החקיקה האנטי-יהודית על ילדים יהודים; כיצד התמודדו קהילות יהודיות ומוסדות יהודים  עם השפעת המדיניות הנאצית על ילדים; כיצד גידלו משפחות את ילדיהם בתקופה של קשיים וסכנות וכיצד ראו המבוגרים את הילדים היהודים במשך השלבים השונים של המדיניות האנטישמית הנאצית?

מיום עליית הנאצים לשלטון הפכו ילדים יהודים לקרבנות של חקיקה אנטישמית, ראשית בגרמניה, וככל שהזמן חלף, בכל המדינות שהגרמנים כבשו או כרתו עמן ברית. להורים ולמשפחות לא הייתה היכולת להעניק את הביטחון וההגנה לבניהם. ילדים יהודים הופרדו מחבריהם הלא-יהודים והורחקו מבתי ספר שמומנו על-ידי המדינה. הם ראו את הוריהם מאבדים את זכותם לתמוך במשפחתם והיו עדים לירידת משפחתם אל תהומות הייאוש.

כשפרצה המלחמה והחקיקה האנטישמית החמירה, גדל סבלם של הילדים היהודים: רבים מהם נידונו לחיי סבל ורעב בגטאות, שם, מנותקים מן העולם, הם חיו בצל של טרור ואלימות. ילדים ובני נוער רבים לקחו על עצמם משימות של הצלת חיים ועסקו בהברחת מזון לגטו.

כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה היו הילדים הנפגעים הראשונים. חלקם ברחו והבתתרו ברחבי אירופה הנאצית, מופרדים מהוריהם ומאהוביהם, חלקם מצאו מקלט בבתיהם של לא-יהודים. היו שהוסתרו בכנסיות, מנזרים ופנימיות ואחרים נדדו דרך יערות וכפרים, נשענים על תושייתם כדי לשרוד. רבים מהילדים הוכרחו לחיות תחת זהות בדויה, חלקם היו צעירים מאד כשהופרדו מהוריהם ושכחו את שמם ואת זהותם. מובן שלא כל הילדים היהודים הצליחו למצוא מקלט ורבים נתפסו ונשלחו למחנות ההשמדה. גילם הצעיר הפך אותם לטרף המיידי של מכונת ההשמדה הנאצית.

התמקדות בנושא הילדים מאפשרת לחוקרים להבין ביתר שאת סוגיות מכריעות דוגמת הטוטאליות של המדיניות הנאצית האנטי-יהודית; התגובה היהודית להשמדה; הדילמות שעמדו בפני יהודים שחיפשו הצלה; התגובה של הבוגדים והעומדים מן הצד; הגורמים שהשפיעו על רשת ההצלה בשואה, כגון הסתרה במוסדות דתיים או אצל הורים מאמצים נוצריים, החיים תחת זהות בדויה; ההתפתחות של מיומנויות בריחה בהקשרים שונים כגון גטאות, יערות, מחנות ועוד.

שנים רבות הייתה התעלמות ממקורות ראשוניים חשובים למחקר על ילדים, מקורות הכוללים מסמכים רשמיים, יומנים וזיכרונות והתכתבות אישית בין בני משפחה. החומר האישי הוא מרתק ביותר בייחוד בהתמקדות על אספקטים חברתיים, לדוגמא, דרך יומנים ניתן לראות את השפעת הקשיים על ילדים בזמנים שונים בשואה החל מן ההפרדה מהחברה שבה חיו וכלה בהפרדה הכואבת ממשפחתם; התמודדותם עם ההידרדרות המתמשכת של חייהם והשינויים המתמשכים, הן המעשיים והן הרגשיים ותפקידם החשוב במאבק להישרדות, בנוסף לשמירה על הלכידות המשפחתית.

כמו כן, ככל שאנו מתרחקים כרונולוגית מהשואה, כך יותר ויותר ניצולים מוכנים להעיד על החוויות שעברו. מרבית ניצולי השואה כיום היו ילדים בתקופת התרחשותה, ורק עכשיו הם מרגישים מוכנים לספר את סיפורם. דרך אלפי עדויות אלו, מתאפשר מבט חדש אל תוך חייהם של הילדים.

ולבסוף, חומר ארכיוני העוסק בילדים, לרוב משטחי ברית-המועצות לשעבר, הפך נגיש לקהל הרחב רק לאחרונה. דבר זה מביא את ההיסטוריונים לחקור שדות חדשים בנוסף להערכה מחדש של הנחות ומסקנות קודמות.

המחקר ההיסטורי על ילדים בתקופת השואה חשיבותו רבה משום שהוא מחייה את זכרונם של הנרצחים ומתעד את החוויות של מי ששרדו.

המכון הבין-לאומי  שוקד מאז שנת 2000 לאתר חוקרים העוסקים בנושא הילדים בשואה. הודות לתרומה הנדיבה מ- Memorial Foundation for Jewish Culture, חלק מההמחרים ראו אור או עתידים לראות אור:

• ד"ר נחום בוגנר, בחסדי זרים
  ילדים יהודים צעירים שרדו את המלחמה הודות לחסדם של זרים כשהם מוסתרים תחת זהויות בדויות בערים, כפרים, כנסיות ומנזרים. סיפורם מסופר על ידי היסטוריון ששרד את המלחמה בגיל צעיר. הוא מתאר כיצד הקרבה הרגשית שהייתה כה חשובה להישרדות יצרה קושי גדול בעבור הילדים בעת שנאלצו להיפרד לאחר המלחמה ממציליהם.
• ניבה אשכנזי, ארץ ישראל באה אליהם
  המחברת מתחקה בספר הזה – בעזרת מחקרים, מסמכים ארכיוניים וראיונות אישיים – אחר הדרך שעשו המדריכים וחניכיהם מרגע השחרור מהנאצים ועד לעלייה לארץ-ישראל.
  המחברת מגוללת לפנינו סיפור שעדיין לא סופר במלואו: סיפורם של הילדים שאיבדו את כל עולמם ושל המדריכים הצעירים – בהם אמה של המחברת – שהתגייסו לעזרתם, היו להם למשענת ובמסירותם הבלתי נלאית מימשו את ההבטחה שהבטיחו להם עוד בתחילת הדרך: לקחת אותם אל ארץ היהודים – ארץ-ישראל
• אמונה נחמני-גפני, לבבות חצויים: הוצאת ילדים יהודים מבתי נוצרים בפולין לאחר השואה
  סיפורים אישיים של מצילים פולנים וילדים יהודים כוללים "טרגדיות בלי מנצחים". מחקר על סוגיות הקשורות לחיפוש לאחר השואה אחר ילדים יהודים שהוסתרו בפולין מעלות שאלות כגון: מדוע היו כל-כך הרבה ארגוני הצלה? כיצד הם פעלו? כיצד התמודדו בתי המשפט הפולנים עם הסוגייה? מה הייתה עמדת הכנסייה? כיצד התמודדו הילדים עם המעבר והשינוי בחייהם?
• ד"ר חנה לבנת, כמה יפה להיות יהודי
  נידויים של הילדים ובני הנוער היהודים מבתי הספר ומחיי החברה בגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון החיש את הצורך להנחיל להם תפיסות עולם חדשות שבהן יימצא תקווה ונוחם. על אילו עקרונות תמכו הזרמים השונים את השקפות העולם החדשות שביקשו לעצב? מי היו בעבורם הדמויות הראויות להזדהות ולחיקוי? מדוע בחרו לפרסם דווקא טקסטים מסוימים ואילו אחרים להשמיט? מה מייחד את דמויות ה"אחר" בטקסטים שהתפרסמו?
  בספר, שנכתב על בסיס עבודת הדוקטורט שלה, דנה ד"ר חנה לבנת בסוגיות האלה ובאחרות באמצעות ניתוח טקסטים לילדים ולנוער שהוציאו לאור ארבעת הזרמים המרכזיים ביהדות גרמניה בשנים 1933-1938. דרך הדיון מתגלה בבהירות עולמם המתמוטט של הילדים ובני הנוער היהודים בגרמניה בשנים ההן.
• ד"ר יעל נידם אורביטו, ילדי וילה אמה
  עתיד לראות אור בקרוב