חינוך והוראה מתוקשבת

סיפורו המיוחד של אברהם אביאל (ליפקונסקי), הוא סיפורה של עיירה יהודית טיפוסית בביילרוסיה. אביאל נולד בשנת 1929 בכפר החקלאי דוגאלישוק שבביילרוסיה למשה ושרה מינה ליפקונסקי . אביו, משה, היה נפח ובן למשפחת חקלאים מדוגאלישוק מדורי דורות ואילו אמו, היתה בת למשפחה יהודית רבנית מאיישישוק, שבליטא. את השכלתו התורנית רכש אברהם ב"ישיבה קטנה" בראדון, עיירתו של החפץ חיים.
פגשנו את אברהם לשיחה על אמונה נוכח השואה. להמשך קריאה

ברשימה זו נדון בסרט "המריבה" המבוסס על סיפורו של חיים גראדע "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". הסופר חיים גראַדע נולד בוילנה ב-1910, בשטחי האימפריה הרוסית דאז. בנו של שלמה מרדכי גראדע, ציוני, מורה לעברית שנמנה על בני תנועת ההשכלה. אמו של גראדע הייתה רוכלת ענייה. גראדע הבן התחנך בחינוך ממלכתי ומסורתי והיה תלמיד של הרב אברהם ישעיה קרליץ המכונה החזון איש, מגדול הרבנים המלומדים והמנהיגים החרדים במאה ה-20. להמשך קריאה

האמנות מספקת לנו ממד נוסף להבנת המורכבות שבהתמודדות עם אירועי השואה. פסל, ציור ורישום אינם בגדר מקור היסטורי "מהימן" אך הם מהווים "טקסט חזותי" וככזה מאפשרים לצופה גישה אל נקודת מבטו הייחודית של האמן, זו המבוססת על חוויותיו, תחושותיו, תפיסתו את המציאות הסובבת והפרשנות שהוא נותן לה.
בגיליון זה בחרנו לבחון שתי יצירות אמנות: "לא תרצח" של שמואל בק, ו"כל נדרי, בית הכנסת בעליית הגג" של פליקס בלוך , ולדון כיצד הן מתייחסות לנושא האמונה. להמשך קריאה

במדור זה אנו מציעים התבוננות בחפץ כבמקור-מידע היכול ללמד על זמן ומקום מסוימים, על החברה שבה הוא נוצר ועל האנשים שעשו בו שימוש. המדור יעסוק הפעם בשופר שנוצר במחנה עבודת כפייה סקרז'יסקו-קמינה, פולין. השופר הוכן לקראת ראש השנה תש"ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מהעיר פיוטרקוב, שהיה מאסירי מחנה סקרז'יסקו-קמינה ועבד במסגרייה של מפעלי הנשק. להמשך קריאה